בית - מועדי-ישראל - הלכות הגעלת כלים לפסח

עוד עדכונים

הלכות הגעלת כלים לפסח

כ"ד אדר תשפ"ו | 13/03/2026 | 12:33

Media Content

 

א. כלים שמשתמשים בהם בחמץ במשך כל השנה, אסור להשתמש בהם בפסח בלא הכשרה, וכבר מזמן איסור אכילת חמץ בערב פסח אסור להשתמש בכלי החמץ בלי הכשר, וכפי תשמישו כך הכשרו כי כבולעו כך פולטו א.

ב. כלים שנשתמשו בהם על ידי האור ביבש, כגון שפודים, ואסכלאות, שנשתמשו בהם בחמץ, הואיל ודרך תשמישם בלי אמצעות נוזלים, צריכים ליבון באש עד שיהיו ניצוצות ניתזים מהם כדי להכשירם לפסח, והגעלה אינה מועילה להם ב.

ג. מחבת שמטגנים בה מעיקר הדין דיה בהגעלה בכלי ראשון ואינה צריכה ליבוןג, ויש שכתבו שצריכה ליבון כשיפודים ואסכלאותד, ויש שכתבו להכשירה ע"י ליבון קלה, והמחמיר תע"ב.

ד. אגנות ותבניות שאופים בתוכם חלות ועוגות צריכים ליבון באש עד שיהיו ניצוצות אש ניתזים מהן ולכן התבניות של תנורי אפיה חשמליים, צריך ללבנם באש, או להחליפם בתבניות חדשות, והתנורים עצמם צריך לימנע מלהשתמש בהם בחמץ עשרים וארבע שעות, ואחר כך יסיק אותם היטב שעה או יותר, והטוב ביותר שיצפו בנייר כסף את פנים התנור וישתמשו בתבניות מיוחדות לפסח ו.

ה. סיר עוגה שאופים בו חמץ, אין לו תקנה לפסח, שהרי צריך ליבון, ומכיון שאי אפשר ללבנו שמא יפקע בחום האש, צריך לקנות סיר עוגה חדש לפסח ז.

ו. סירים וקערות שמבשלים בהם על האש, צריכים הגעלה בכלי ראשון שעל האש, שהמים שבתוכו רותחים, ואם נח מרתיחתו יבעיר עוד אש וירתיחו המים ואז יגעיל בהם, ולא יכניס הכלי תוך המים אלא רק אם הם רותחיםח, וטוב להשהות מעט את הכלי בתוך הרותחים, כדי שיכנסו הרותחין לתוך עובי הכלי וכדי יציאת הגיעול לחוץ, ודוקא שהייה מועטת ישהה אותם ט.

ז. קודם ההגעלה צריך לרוחצם היטב מכל לכלוך וחלודה וכן אזני הכלים שתקועים על ידי מסמרים, יש להסיר מהם כל לכלוך וזוהמא ולשפשפם במי אמה ובורית כדי לנקותם, ורק לאחר מכן יגעילם עם הכלים ואם יש גומות בכלים שאי אפשר לנקות החלודה משם, צריך ליבון במקום הגומות י.

ח. מכסאות הסירים והידיות צריכים הגעלהיא, וסיר לחץ צריך הגעלה, וגם הגומי שבכיסוי יש להגעילו לאחר שינקהו היטב יב.

ט. אחר ההגעלה צריך לשטוף את הכלים במים צוננים יג.

י. החצובה (היא הברזל שאצל האש, שמניחים עליה הסיר) צריך לנקותה ולהגעילה ברותחים, ואם עירה עליה מים רותחים מכלי ראשון הוכשרה בכך, וכן הדין לכירים של גז, וכן מקום האש עצמו יגעילו לאחר ניקוי היטב, ואם יכול לקנות חצובה מיוחדת לפסח תבא עליו ברכה יד.

יא. פלאטה חשמלית מספיק שישפוך עליה מים רותחים מכלי ראשון לאחר שינקה אותה היטב, ויצפנה בנייר כסף טו.

יב. צלחות וקערות של מתכת שמערים לתוכם תבשיל מהקדירה, וכן סכיני המטבח מספיק להכשירם על ידי עירוי מים רותחים מכלי ראשון, אבל אם מערה עליהם מכלי שני לא הוכשרו בכך, ואפילו אם עירה מים רותחים "מטרמוס" לא הוכשרו בכך טז.

יג. כלי כסף וזהב, וכלים שמשתמשים בהם בצונן כגון כוסות וצלוחיות בין של מתכת, בין של פלסטיק, הכשרם על ידי שטיפה והדחה, ואפילו אם פעמים נותנים בהם חמץ רותח, כיון שרוב תשמישם אינו אלא בצונן, לא הלכו בכל כלי אלא אחר רוב תשמישויז. ואם נשתמש בהם חמץ בחמין בתוך מעת לעת יש להחמיר להכשירם בחמין כדרך תשמישם בחמין יח.

יד. מקרר חשמלי, די בשטיפה וניקוי היטב להכשירו לפסח, וכן סיפולוקס, ומיתקן סודה - סטרים מספיק בשטיפה וניקוי היטב יט.

טו. כלי חרס לא מועיל להם הכשר כלל, אם השתמשו בהם בחמין במשך השנה, ולכן יש להצניעם במקום מיוחד עד לאחר הפסח, אבל אם השתמש בכלי חרס בצונן כגון שנתן בתוכם שכר שעורים (הנקרא בירה) יש להם היתר על ידי עירוי ג' ימים בצוננים שימלאם במים צוננים למשך כ"ד שעות, ואחר כך ישפכם, ויחזור וימלאם מים לכ"ד שעות וישפכם וכן יעשה פעם שלישית, ובזה מותרים להשתמש בהם בפסח כ.

טז. כלי פורצליין (פרפורי) דינם ככלי חרס, ואם נשתמשו בהם בחמין, אין להם הכשר לפסח, וכל שכן בכלי חרסינה המצופים כעין פורצליין כא.

יז. כלי עץ ואבן וכלי עצם ופלסטיק דינם ככלי מתכות להכשירם בהגעלה, או בעירוי מכלי ראשון, או מכלי שני, כפי שהשתמשו בהם במשך השנה כב.

יח. כלי זכוכית אינם בולעים ואינם פולטים כלל לדעת מר"ן הבית יוסף, ולכן אינם צריכים הכשר לפסח ויש להתירם על ידי שטיפה והדחה בלבד, והאשכנזים נוהגים להחמיר בכלי זכוכית כמו כלי חרס כג.

יט. כלי פיירקס ודורלקס שמבשלים בהם על האש, מותרים בשטיפה והדחה כד.

כ. כלי אימאייל (זינגו) שהוא פח מצופה בחומר לבן או צבעוני אפשר להכשירו בהגעלה וטוב להחמיר להגעילו שלש פעמים כה.

כא. הכיור שרוחצים בו הסירים והצלחות אפילו הוא מחרסינה יערה עליו רותחים (ונכון לערות ג' פעמים) ומותר להשתמש בו בפסחכו, וכן השיש של המטבח יערה עליו רותחים לאחר שניקהו היטב ודי בזה.

כב. השולחנות שאוכלים עליהם, אם הם מכוסים תמיד במפה, די להם בניגוב היטב, ויכסם בפסח במפה נקיה ודיו, ואם אוכלים עליהם ללא מפה, טוב שיערה עליהם מים רותחים, וישים עליהם מפה וישתמש בהם בפסח כז.

כג. מדיח כלים חשמלי הפועל על ידי שטיפה ברותחין עם חומרי ניקוי, מותר להשתמש בו בפסח לאחר שינקו היטב את המכונה ויפעילו את המכונה ריקה בשטיפה ברותחין עם חומרי הניקוי הפוגמים.

כד. מטחנת בשר צריכה הגעלה, לאחר שיפרק אותה וינקה אותה היטב, בחורין ובסדקים, ונכון שאת החלק המנוקב יתנוהו על האש כח.

כה. ראוי למנות בעל תורה להשגיח על הגעלת הכלים וצריך להזהר להקדים ההגעלה לפני זמן איסור חמץ.

עיונים והארות
 
 
א. מ"ב (סימן תנא ס"ק ב). בא"ח (ש"א פ' צו אות יב).

ב. שו"ע (סי' תנא סעי' ד), מ"ב (ס"ק כז), ברייתא סוף ע"ז, והביאו הרי"ף בפ' כל שעה, והביאה שם הר"ן, נראה שדעתו בדברים שנשתמש בהם חמץ ע"י האור צריכים ליבון, ואע"ג דאסיקנא בסוף ע"ז דכל היכא דהיתרא בלע בהגעלה מספיק, יש לומר דחמץ כיון ששמו עליו איסורא בלע מיקרי עכ"ל, וכ"נ דעת הרא"ש שגם הוא כתב ברייתא זו. וכן דעת הרמב"ן והרשב"א ורוב הפוסקים, וכן פסק מר"ן בשו"ע, אמנם אין ללמוד מדין זה למקומות אחרים. דלפעמים הקילו מטעם דהיתרא בלע. כף החיים (שם ס"ק ס), בא"ח (שם אות יד). אמנם בדיעבד שהכשירם בהגעלה וכבר בישל בהם תבשיל, מותר לאוכלו בפסח (חזו"ע הלכות הגעלת כלים והכשרת כלים לפסח הלכה א').

ג. שו"ע (או"ח שם סעי' יא, ויו"ד סי' קכא סעי' ד). חזו"ע (שם הלכה ב), וע"ש בהערה אות י"ט.

ד. פרי חדש (סי' תנא ס"ק יא). ופרי תואר (יו"ד סי' קכא ס"ק ו).

ה. זבחי צדק (יו"ד סי' קכא ס"ק טו).

ו. שו"ת ישכיל עבדי (ח"ו אבה"ע סי' פח), חזו"ע (שם הלכה א). ומה טוב שלא יכשיר תנור (הגרמ"א).

ז. חזו"ע (שם).

ח. שו"ע (שם סעי' ה). כף החיים (שם ס"ק פב), בא"ח (שם אות יב), והוא הדין למצקת שמוזגין בה מהסיר.

ט. שו"ע רבנו זלמן, בא"ח (שם).

י. שו"ע (סי' תנא סעי' ג), ועיין מ"ב (ס"ק יט. כג), בא"ח (שם), חזו"ע (שם הלכה ב).

יא. שו"ע (סי' תנא סעי' יב ויד). בא"ח (שם), חזו"ע (שם).

יב. חזו"ע (שם). ויש אוסרים ומצריכים להחליף הגומי (הגרמ"א).

יג. שו"ע (סי' תנב סעי' ז), וכתב שם המ"ב (ס"ק לד), ומ"מ בדיעבד אפי' אם לא שטף כלל אין לחוש כיון שאין מגעילן אלא קודם זמן איסורו, או שהוא אינו בן יומו, או שיש במים ששים כנגדו.

יד. חזו"ע (שם). דעת הגרמ"א זצ"ל לעשות ליבון ואם חוששים שיתקלקל ינקה טוב ויגעיל ויצפה אותה בנייר כסף או בפח.

טו. חזו"ע (שם).

טז. שו"ע (סי' תנא סעי' ה), חזו"ע (שם הלכה ה).

יז. שו"ע (סי' תנא סעי' כה), חזו"ע (שם הלכה ו). דעת הגרמ"א זצוק"ל להחמיר בכוסות קידוש שלאחר הניקוי צריך הגעלה. וכן כל כלי שנשתמש בו חריף אפי' בצונן.

יח. חזו"ע (שם).

יט. חזו"ע (שם).

כ. שו"ע (סי' תנא סעיף א. וסעיף כא), חזו"ע (שם הלכה ז).

כא. חזו"ע (שם הלכה ח).

כב. שו"ע (שם סעיף כ), חזו"ע (שם הלכה ט).

כג. שו"ע (שם סעיף כו), חזו"ע (שם הלכה י), ויש מעדות המזרח שנהגו להחמיר בכלי זכוכית כדעת הרמ"א, אם ברצונם לבטל מנהגם ולנהוג כדעת מר"ן הנכון הוא שיעשו התרה על מנהגם. ודעת הבן איש חי שכלי זכוכית דינן ככלי חרס האמור לעיל סעיף ט"ו.

כד. חזו"ע (שם). ודעת הגרמ"א לאסור אותם אפי' בהגעלה.

כה. חזו"ע (שם הלכה יא). ודע שאע"פ שבמקום שצריך הגעלה ג"פ צריך לעשות כן במים מוחלפים בכל פעם. מ"מ בנידון דידן שאין צריך לעשות ג"פ אלא על הצד היותר טוב, אין צריך מים מוחלפים.

כו. חזו"ע (שם הלכה ח).

כז. חזו"ע (שם הלכה יב). עיין שו"ע (סי' תנ"א סעי' כ') שנוהגין לערות רותחין על השולחנות, לפי שלפעמים נשפך מרק מן הקדירה עליהם. וכתב הכה"ח (ס"ק רל"ג) שזה חומרא בעלמא, כי על רוב לא נשפך עליהם אלא מכלי שני, ולכן בשולחנות של עץ שאין אוכלים עליהם בלי מפה אין צריך שום הכשר רק ניקוי והדחה מן הדבוק עליהם בעין.

כח. חזו"ע (שם הלכה יג).