מאמרי הזוהר הקדוש פרשת שמיני

כ"ב ניסן תשפ"ו | 09/04/2026 | 12:16

ח"ג דף ל"ז עא

פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר וַיְהִי בַיוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא וְגוֹ' משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל. וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁמִינִי, מַאי יוֹם הַשְּׁמִינִי ושואל על מש"כ ויהי ביום השמיני, כלומר על איזו ספירה הוא רומז אחר שכבר אמרת כי שבעת ימי המלואים הם כנגד השבע ספירות של ז"א, אם כן מהו יום השמיני, ותחילה הקדים קושיא אחרת, ואמר. אֶלָּא, כְּתִיב וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ' אמר הכתוב בסוף פרשה הקודמת ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאות ימי מלואיכם, כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם. כִּי שִׁבְעַת, בְּשִׁבְעַת יָמִים מִיבְּעֵי לֵיהּ וקשה, שהיה לו לומר ב'שבעת באות ב', כלומר בהמשך שבעת ימים ימלא הקב"ה את ידם, אוֹ שִׁבְעָה יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם, מַאי כִי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא כלומר ימלא בניקוד חיר"ק תחת הי' וקמ"ץ תחת המ', שפירושו שממלא ידכם על ידי אחרים, למה כתוב שבעת ימים ימלא, שמשמע שעצם הימים ממלאים את ידיהם.

אֶלָּא, זַכָּאִין אִינּוּן כָּהֲנֵי, דְּמִתְעַטְּרֵי בְעִטְרוֹי דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא וכדי לתרץ קושייתו הקדים ואמר אשריהם הכהנים שמתעטרים בעטרותיו של המלך הקדוש, דהיינו שמקבלים הארות ממוחין של ז"א, וּמְשִׁיחִין בִּמְשַׁח רְבוּת קַדִּישָׁא והם משוחים בשמן משחת קודש, בְּגִין דְּאִתְּעַר מִשְׁחָא(אַחֲרָא)עִלָּאָה, דְּמַשְׁקֵי לְכָל שִׁבְעָה לפי שנתעורר שמן אחר העליון, שהוא המוחין דאימא שהיא קבלה מאבא, שמשקה לכל שבע הספירות, וְאִתְמַשְּׁחָן מֵהַהוּא רְבוּת קַדִּישָׁא, וְאִתְדְּלָקוּ מִנֵּיהּ כָּל אִינּוּן שִׁבְעָה בּוֹצִינִין והכהנים נמשחים משמן משחת קודש ההוא, ועל ידי זה הם מקבלים הארת המוחין דאבא על ידי אימא, ונדלקים ומאירים ממנו כל אותם השבעה מאורות שהם הז"ס דז"א, וְהַאי מְשַׁח רְבוּת, הוּא כְּלָלָא דְכָל שִׁבְעָה, וְכֻלְּהוּ בֵיהּ אִתְכְּלִילוּ וזה השמן המשחה שהוא השפע של אימא, הוא כלל השפע של כל שבע הספירות, וכל הז"ס דז"א נכללות ומשרשות באימא.

וּתְנֵינַן שִׁיתָּא אִינּוּן, וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילָן בְּהַאי ולמדנו שהם רק שש ספירות, כי ז"א כלול רק מו"ק (אלא שלפעמים מונים את עטרת היסוד לשביעי), וכולם כלולים בשביעי שהוא הבינה, וְדָא הוּא כְּלָלָא דְכֻלְּהוּ, וּבְגִין כָּךְ שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא והיא כוללת את כולם, ובשביל זה כתוב שבעת ימים ימלא את ידכם, והיינו הבינה שנקראת שבעת ימים היא תמלא את ידכם, דְּהָא בְהַאי תַלְיָין כי בה תלויים ומשרשים כל הו"ק לז"א, והרי היא כלולה משבע בחינות לכן היא נקראת שבעת ימים. וְעַל דָּא, אִקְרֵי כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בַּת שֶׁבַע וכן על דרך זה נקראת כנסת ישראל שהיא המלכות בת שבע. ומפרש מַאי אִיהִי בַּת שֶׁבַע. דְּאִיהִי כְלִילָא מִשִּׁיתָא אָחָרָנִין מה הטעם שהיא נקראת בת שבע, ואמר לפי שהיא כלולה מהארת השש ספירות אחרות דז"א, ועם בחינת עצמה הרי הם שבע בחינות, לכן היא נקראת בת שבע.

כֵּיוַן דְּהַאי שִׁבְעָה, אַשְׁלִים לְהוּ לְכָהֲנֵי ואמר עוד כי כיון שזה השבעה שהיא הבינה, השלימה את הכהנים בשבעת ימי המלואים, שאז נשלמו גם הז"ס דז"א, וְאַעְטַר לוֹן, וּמָשַׁח לוֹן בְּכֹלָא והעטיר אותם ומשח אותם בכל הארות המוחין ובכל ההשפעות שנמשכו לז"ס דז"א, כַּד מָטוּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִיהִי תְּמִינָאָה כשהגיע השפע לכנסת ישראל, שהיא השמינית מבינה ולמטה, אִתְפַּקַּד אַהֲרֹן לְקָרְבָא עֵגֶל אז נצטוה אהרן להקריב עגל לחטאת, בְּגִין דְּאִיהוּ בְרֵיהּ דְּפָרָה, לְכַפָּרָא עַל הַהוּא חוֹבָא דְעֵגֶל אָחָרָא דַּעֲבַד אַהֲרֹן שהעגל הוא בנו של פרה, הרומזת על המלכות (על שם הפ"ר דינים שבה עם ה' האחרונה דשם הוי"ה שלה), כדי לכפר על אותו החטא של עגל האחר שעשה אהרן, וְחָב לְגַבֵּי פָרָה, דְּאִיהִי תְּמִינָאָה, שְׁלִימוּ דֶמְמוּנֵיה(ס"א דֶּאֱמוּנֵי)יִשְׂרָאֵל שבזה חטא אל הפרה שהיא המלכות שהיא הספירה השמינית מבינה ולמטה, והיא נקראת שלומי אמוני ישראל, לפי שהיא משלמת את הו"ק דז"א הנקרא ישראל, לשבע בחינות. וְאִשְׁתְּכַח כָּהֲנָא שְׁלִים בְּכֹלָא, בִּתְמָנְיָא מִינֵי לְבוּשִׁין דִּיקָר ואז נמצא שהכהן הוא שלם בכל, כי נתקן על ידי העגל לחטאת ממה שפגם במלכות, וכנגד מה שהמלכות היא הספירה השמינית, הוא צריך להתלבש בשמונה מיני לבושי כבוד, שְׁלִים בְּכָל כִּתְרִין, שְׁלִים לְעֵילָא, שְׁלִים לְתַתָּא ואז הוא שלם ככל השמונה ספירות מהבינה עד המלכות, והרי הוא שלם למעלה ושלם למטה, ובזה מתורץ מה ששאל בריש המאמר מאי יום השמיני, והיינו המלכות שהיא שמינית לבינה.

וּבְכֹלָא, בָּעֵי לְאַחְזָאָה עוֹבָדָא. וְעַל דָּא אִתְעֲבִיד בֵּיהּ בְּאַהֲרֹן עוּבָדָא לְתַתָּא ובכל דבר שהאדם עושה צריך להראות שזה המעשה שעושה למטה, הוא מכוון לאיזה תיקון של מעלה, ועל כן נעשה באהרן מעשה למטה, דהיינו כל סדר טהרתו והלבשתו בשבעת ימי המלואים, וביום השביעי שהקריב את הקרבנות, בְּגִין דְּיִתְּעַר הָכִי לְעֵילָא כדי שיתעורר כן למעלה בשרשם, וְיִשְׁתַּכַּח כֹּלָא בְגַוְונָא חַד וימצא למעלה ולמטה הכל באופן אחד, וּכְדֵין אִתְבָּרְכָאן עָלְמִין כֻּלְּהוּ, וּמִשְׁתַּכְחִין בִּרְכָאן עַל יְדָא דְכָהֲנָא ואז מתברכים כל העולמות, ונמצאות הברכות למטה על יד הכהן. וְהֲכָא אִשְׁתְּלִים כָּהֲנָא בְכֹלָא כִּדְקָא חָזֵי וכאן ביום השמיני למלואים נשלם אהרן הכהן בכל פרטי השלימות כראוי להיות.

עֵגֶל לָמָּה. דִּכְתִּיב עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת ושואל, למה היה צריך אהרן להביא עגל לחטאת, שכתוב ויאמר אל אהרן קח לך, בְּגִין הַהוּא חַטָּאת, דַּעֲבַד בְּקַדְמֵיתָא והשיב כדי לכפר על חטא העגל שעשה בתחילה. וְאַיִל לְעוֹלָה, מַאי טַעְמָא אַיִל ומש"כ איל לעולה, שואל למה היה צריך להקריב איל לעולה. בְּגִין אַיִל דְּיִצְחָק, דַּהֲוָא עוֹלָה תְמִימָה והשיב, בשביל אילו של יצחק שהיה עולה תמימה, כלומר כדי להמתיק אח הגבורות דז"א הנקראת יצחק שנמשכו אל המלכות, עד שתהיה המלכות עולה תמימה ונקיה מכל פגם ודין, וְהַאי אִתַּחְזֵי לְקָרְבָא, לְאַשְׁלָמָא כֹּלָא וזה האיל ראוי להקריב לעולה כדי להשלים את המלכות בכל פרצופה, על ידי המתקת דיני יצחק שבה. וְהַאי אֲתַר, מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק אִשְׁתְּאַב. וְהַאי אַיִל בְּגִין אַיִל דְּיִצְחָק מִתְקָרְבָא עוֹלָה,(בְּגִין דְּאִיהִי עוֹלָה) כי המלכות מצד יצחק שואבת ויונקת את כל הדינים, כי כל בנין המלכות הוא מצד הגבורות, ולכן האיל הזה נקרב לעולה בשביל אילו של יצחק, כלומר להמתיק את הגבורות של המלכות דְּהָא עוֹלָה לְעֵילָא סָלְקָא, וּבְגִין לְאַעְטְּרָא לַהּ בִּשְׁלֵימוּתָא כי על ידי קרבן העולה נתקנת המלכות מפגמיה, ואז היא יכולה לעלות למעלה להתייחד עם ז"א, וכדי לעטר אותה בשלימות מעטרת הבינה. עֵגֶל וְאַיִל: עֵגֶל בְּגִינָהּ, כִּדְקָאַמְרָן. אַיִל, לְאַשְׁלְמָא(דף ל"ז ע"ב)לָהּ בִּשְׁלִימוּ דְיִצְחָק כִּדְקָא חָזֵי לכן הקריב אהרן עגל ואיל, ומפרש, עגל את העגל הקריב בשבילה, כמו שאמרנו לעיל, כדי לתקן את הפגם שנפגמה המלכות בחטא העגל ותטהר ממנו, ואיל הקריב בשביל להשלים אותה בשלימותו של יצחק כראוי, כלומר כדי להמתיק כל דיניה מה שקבלה מגבורות של ז"א, ועל ידי זה תשתלם ותוכל לעלות להתייחד עם ז"א.

וְיִשְׂרָאֵל דְּחָבוּ עִמֵּיהּ דְּכָהֲנָא בְּהַאי, מַקְרִיבִין כְּגַוְונָא דָּא וישראל שחטאו עם אהרן הכהן בחטא העגל, גם הם מקריכים כעין זה עגל ואיל, דִּכְתִּיב וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבּוֹחַ לִפְנֵי יְהֹוָה. שׁוֹר, עַל מַה דְחָבוּ ומפרש שור הקריבו על מה שחטאו בעגל, דהיינו לתקן את הפגם שפגמו עי"ז במלכות. וְאַיִל לְאַשְׁלְמָא לְהַאי אֲתַר בִּשְׁלִימוּ דְּיִצְחָק להשלים את המלכות בשלימות דיני יצחק, כלומר להמתיק את דיני הגבורה שנמשכו אליה מז"א.