פרשת נשא - חס"ה לשבת

מהו הכסף האמיתי שלך? איך קרה ששדה שבן ירש מאביו הוציאה רק עשירית ממה שהייתה רגילה להוציא? ואיך אפשר להרגיש את קדושת השבת? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת נשא

רבי יוסף שמואלי  | יום חמישי ט' סיון התשפ"ה  |  05.06.2025  |  12:50

חידוש

"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (ה, י)

הנה יש אנשים שסבורים שהכספים שיש להם באוצרות - שלהם הוא. ומה שהם נותנים כספים לכל מיני ענינים שבקדושה ולמצוות - איננו שלהם.

אמנם נהפוך הוא. כי אותם הכספים שנותנים לענייני קדושה, זהו הכסף האמיתי שהוא שלהם, כי רק הוא נשאר להם ומגן עליהם. ואילו שאר הכספים אינם נחשבים שלהם, שהרי האדם משאיר אחריו הכל בעוה"ז.

וזהו שאמר הפסוק, "ואיש את קדשיו" ־ אדם שנותן את כספיו למטרות קדושות, וכן "איש אשר יתן לכהן" - אדם שנותן כספיו לכהנים, לתלמידי חכמים, "לו יהיה" - דוקא הכספים הללו נזקפים לזכותו, ואלו הם שלו גם לעתיד לבוא (מעיינה של תורה).

סיפור

"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (ה, י)

מעשה באדם אחד שהיה מוציא מעשרותיו כראוי והיתה לו שדה שהיתה עושה אלף מידות, והיה מפריש ממנה מאה מידות למעשר ומן הנותר היה מתפרנס הוא ובניו ובני ביתו כל ימיו.

כשהגיעה שעתו קרא לבנו ואמר לו: בני, דע ששדה זו שאני מוריש לך עושה בכל שנה אלף מידות, הזהר שתפריש מאה כאשר עשיתי. לאחר שמת אותו האיש וירש הבן במקומו, עשתה השדה אלף מידות כבכל שנה, והפריש מאה כמו שעשה אביו. בשנה השניה נכנסה בו רוח שטות ואמר: חבל להפריש כל כך הרבה - "מאה מדות", מעכשיו אני אעשר פחות. במקום לעשר מאה מידות הפריש תשעים, והנה לשנה הבאה השדה פחתה מאה, וכן בשנה השלישית הוא פיחת עוד עשרה והיא פחתה עוד מאה, וכן רביעית וכן חמישית היה הולך ומפחית, עד שהשדה הוציאה כמות של מאה מידות כמידת המעשר שהיה מפריש אביו, ונצטער הבן מאוד.

תוך כדי כך שמעו הקרובים שהאדמה פחתה כל כך וידעו שהסיבה היא בגלל שלא עישר כראוי. מה עשו? באו לביתו במלבושים לבנים ושמחה על פניהם. אמר להם: כמדומני שאתם שמחים בקלקלתי! אמרו לו: חס ושלום! לא באנו אלא לשמוח עמך, כי מקודם היית נחשב בעל הבית והקדוש ברוך הוא ככהן משום שאתה היית מקבל אלף ומפריש מאה, ועכשיו נעשית כהן והקדוש ברוך הוא בעל הבית כי לך נשאר רק כמידת מעשר שהיה אז, וזהו שאמר הכתוב "ואיש את קדשיו לו יהיו". כלומר, כשאדם אינו מפריש מעשרותיו כהוגן, לא יהיו לו אלא הקדשים - כלומר המעשר (לבוש יוסף).

הלכה

הכנות לשבת קודש 

א. ראוי ונכון לכל איש ישראל להיות ממתין ומצפה ומשתוקק כל ימי החול מתי תבוא יום השבת הקדושה והמתנה הגנוזה הזו.

ב. כפי הכנתו שהכין עצמו בימי השבוע כך ירגיש בעצמו קדושת השבת.

ג. בליל ששי בקומך ממטתך, אחר חצות תקרא עשרים וששה פסוקים הנדפסים בספר "חק לישראל" [שהם כנגד הפנים של הוי-ה דב"ן. ויכוין בצירוף אחד מי"ב צירופי ההוי-ה והוא "והיה", וניקוד ד' אותיותיו כולן בחיריק, בניקוד אות ש' שניה של הששי כזה וִהִיִהִב] ויקראם פעם אחת מקרא בלא תרגום.

ד. אם יודע בעצמו שאינו יכול לקום קודם עלות השחר כדי לקרות עשרים וששה פסוקים הנ"ל, אז יקרא אותם קודם שישן בתחלת הלילה. אמנם אם שכח או נאנס ולא קרא העשרים וששה פסוקים לא אחר חצות ולא קודם חצות, אז יקרא אותם ביום הששי קודם שיאמר הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!