פרשת שלח - חס"ה לשבת

מה גרם לאנשים כה צדיקים להוציא דיבה על הארץ? איך האדמו"ר מבעלזא הציל יהודי מלהתחתן עם גויה? וממה צריך להיזהר בימי שישי? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת שלח

יום שישיי כ"ד סיון תשפ"ה | 20.06.2025 | 11:15

חידוש

"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים..." (יג, ב)

צריך להבין כיצד קרה שהמרגלים הוציאו דיבת הארץ, אנשים שהיו צדיקים ראשי אלפי ישראל וראו במו עיניהם את נסי ה' כיצד אמרו שלא יוכלו לעלות וכיצד חשבו שבנ"י יאמינו להם. ועוד יותר, כיצד העם האמינו ובכו בכיה לדורות. ועוד יותר תמוה על כלב שהיה במבוכה כ"כ עד שהלך להשתטח על קברי אבות שלא יכשל?

ונראה להסביר כי המרגלים ידעו כי כל הנסים והנפלאות הגלויים שהיו לישראל במדבר, ירידת המן, השלו והבאר וכו' לא יהיו יותר בארץ ישראל כי שם יהיו צריכים לעבוד בעצמם לחרוש, לזרוע, לקצור, ולעבוד, וכן המלחמות שהיו להם במדבר דרך נסים ונפלאות גלויים לא יהיו יותר בא"י, כי שם יהיו צריכים להלחם באופן טבעי, ולא ע"י שופרות וכד' אלא בנשק ממש, ומעתה כשידעו המרגלים כל זאת, לכאורה הם צודקים, כי כפי ההגיון לעשות מלחמה, חגבים נגד ענקים כפי הטבע לא בא בחשבון. הם שראו במו עיניהם את הענקים וכל אנשי מדות שהיו שם, וראו את עצמם כחגבים, עליהם להגיד את האמת שלפי הטבע לא יוכלו להלחם עם הענקים, כי מלחמות בשופרות כמו שהיה ביריחו טרם שנכנסו לארץ, לא תהיינה יותר, וא"כ בודאי שלא יוכלו לעמוד בזה, ועליהם להגיד מה שחושבים.

אמנם בדבר אחד הם טעו, הם לא ידעו שגם בטבע גנוז בו הנס, וכמו שהיה באמת, ולכן כלב פחד שמא גם הוא יטעה כמותם, שלפי ההגיון הם לא יוכלו להלחם והם צודקים, ועליו גם הוא להגיד את האמת, ולכן הלך להשתטח על קברי האבות שלא יכשל, ובזה נתיישב לנו הכל.

סיפור

"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם" (טו, לח)

מסופר על האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא זצ"ל, שפעם אחת נכנס אליו יהודי שניכר על פניו עצב עמוק. סיפר אותו האיש לרב כי בנו יחידו יצא לתרבות רעה, וכעת הוא מתכוון להתחתן עם אישה גויה. האב סיפר לרב כי ניסה לדבר על לב הבן אך ללא הועיל, וכעת הוא חושב להשליך אותו מביתו, ובא לקבל עצה מהרב אם יהיה נכון לעשות כן. הרב ענה לו, כי זה לא יהיה מעשה נכון להרחיקו מביתו, אלא להיפך, עליו לקרב את בנו מבלי לדבר עמו על העניין הזה בכלל, רק שישתדל לשכנע את בנו לבוא אתו אל הרב.

שב האיש אל עירו, ומעתה שינה את יחסו לבנו לטובה, הראה לו חיבה יתרה, ולא דיבר איתו מאומה על החתונה. באחד הימים פנה האב אל הבן ואמר לו: האם ברצונך לנסוע איתי אל האדמו"ר מבעלזא?

הבן אשר הכיר טובה לאביו על כל מה שעשה בעבורו, החליט לגרום לו קורת רוח, והצטרף לנסיעה. במהלך הנסיעה שוחחו האב ובנו על נושאים רבים ובין היתר הזכיר האב את עניין החתונה, בזה הרגע לבשו פני הבן ארשת של נחישות, והוא אמר חד משמעית: "בעניין זה לא אשנה את דעתי! ואיש בעולם לא יצליח להשפיע עלי לשנות את דעתי. וגם הרבי שלך לא יצליח בכך!!!"

"ומה לגבי המשפחה של אותה בחורה?" שאל האב את בנו "האינך חושש להתחבר עם אנשים כאלו?"

"מה יש לי לחשוש?" שאל הבן "הרי פגשתי אותם והם נראים לי אנשים הגונים, טובים ומכובדים".

בהגיעם לעיירה בעלזא נכנסו שניהם אצל הרבי, והרבי פתח בשיחה לבבית עם הבן, עד שחש כי הבן רוחש לו אמון. אז הוציא הרבי טלית קטן, הגישה אל הבן ואמר לו: "לבוש אותה מתחת לבגדיך, הלא אתה עתיד להימצא בקרב הגויים וזה מקום סכנה, לכן כדאי לך ללבוש את הטלית לצורך שמירה".

הבן שחש אמון ברב, ושמח כי הרבי אינו מנסה להשפיע עליו לבל יינשא לנוכריה, הסכים ללבוש את הטלית.

זמן קצר לאחר ששבו האב ובנו מנסיעתם לבעלזא, הגיע מועד נישואיו של הבן. בליל החתונה ישב החתן בראש השולחן והשתכר כחבריו הגויים, כטוב לבו ביין, חש הבן החתן בחום רב, והסיר את הז'קט והעניבה מעליו, אך למרות זאת המשיך האלכוהול להציף אותו בחום, לפיכך ניסה להשתחרר מעוד בגד ומעוד מלבוש עד אשר נגלה לעיני כל קהל הנוכחים בגד מוזר - טלית קטן בצבע לבן. מיד קרא אחד הנוכחים בתדהמה: "הביטו, זהו בגד של יהודי! החתן לובש בגד של יהודים! החתן הוא יהודי!!!" כשראו זאת שאר הנוכחים התנפלו על החתן והפליאו בו את מכותיהם, מכות קשות ומכאיבות ספג החתן, ולבסוף נאלץ לנוס על נפשו כל עוד רוחו בו. כך החתן נוכח לגלות את מידתם האמיתית של חותניו, והנישואים בוטלו והכול בזכות מצוות הציצית.

הלכה

הכנה לשבת קודש 

א. "מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת, מפני כבוד השבת", והיינו כדי שיהיה להם בגדים נקיים לכבוד שבת, ויש שפירשו כדי שיהיו פנויים להתעסק בצרכי שבת. ואחד האיש ואחד האשה שייכים בתקנה זו. ואמנם בזמננו שמכבסים במכונת כביסה ומייבשים הכביסה מכונת יבוש, ואין כל כך טורח וטירדא בכביסה ולא ימנע מלהתעסק בצרכי שבת, אפשר להקל לכבס ביום שישי.

ב. ישתדל להכין צרכי שבת ביום שישי דוקא ולא ביום חמישי כדי שתחול עליהם קדושת שבת. ואם הוא דבר שאולי לא ימצא ביום השישי, או שהדבר צריך זמן רב לתקנו לצורך השבת, יותר טוב לקנותו ביום חמישי מלבטל המצוה.

ג. אפילו יש לו כמה עוזרים לשמשו ישתדל להכין בעצמו לפחות איזה דבר לכבוד שבת. ואפילו הוא אדם חשוב ומכובד לא יאמר לא אפגום בכבודי כי זה הוא כבודו שמכבד את השבת, וכן עשו חכמי הגמ' וצדיקים בכל דור לעשות בעצמם איזו הכנה לכבוד שב"ק.

ד. יעשה כל צרכי שבת בזריזות ובשמחה גדולה, ועל כל אשר יקנה או יכין יאמר: "זה לכבוד שבת קודש", וכל אשר יוציא לכבוד שבת, הן מעט הן הרבה, מן השמים כופלין לו.

ה. הזיעה שאדם מזיע עבור צרכי שבת, הקדוש ברוך הוא מוחק בה כל העונות, כמו הדמעות, ולכן צריך לטרוח הרבה בשביל כבוד השבת.

ו. טוב לפנות קורי עכביש שבבית בכל ערב שבת קודם שעה חמישית, דמשעה חמישית ואילך נכנסת הארת שבת, וכדי שכשתכנס הארת שבת הוא כבר מפונה מן העכביש הרומז לבחינת הקלי'.

ז. בערב שבת הוא עת מסוכן למחלוקת בן איש לאשתו, והרבה טורח הסטרא אחרא בזה לחרחר ריב, ולכן האיש הירא יכוף את יצרו ולא יעורר שום מחלוקת והקפדה ואדרבה יבקש שלום וירדוף שלום ויזכה לחיים טובים ולשלום.

ח. ישתדל מאד להזמין עניים הגונים על שולחנו שהם בני השכינה ואם אינו יכול להזמינם יתן להם קודם השבת ממון כדי שיקנו בזה צרכי שבת. וטוב שבערב שבת קודש יסובבו לגבות מעות לצורך עניים, וזה סגולה לכפרת עוונות.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!