בית - מועדי-ישראל - סדר ליל יום הכיפורים

עוד עדכונים

סדר ליל יום הכיפורים

כ"ח אלול תשפ"ה | 21/09/2025 | 01:48

Media Content

 

א. יש נוהגים ללבוש בגדים לבנים נקיים ביוה"כ דוגמת מלאכי השרת א, וגם נשים לובשות כן לכבוד היום, אבל לא יקשטו עצמן בתכשיטין שמתקשטות בהן בשבת ויו"ט מפני אימת יום הדין ב.

ב. יש שנהגו ללבוש קיטל שהוא לבן ונקי וטוב שיהיה מ"פשתן" כי מסלק החיצונים והקליפות מעליו וגם לפי שהוא בגד מתים ועי"ז לב האדם נכנע ונשבר ג.

ג. נוהגים להתעטף בטלית גדול בליל יוה"כ. ואין צריך לברך להתעטף בציצית. ואם מתעטף מבעוד יום צריך לברך, וכן ראוי לעשות לכתחילה, ויש חסידים שאינם מורידים מעליהם הטלית גדול כל ליל יום הכיפורים ויומו ד.

ד. כל אדם בבואו לבית הכנסת להתפלל ערבית בליל יוה"כ קודם שיתחילו ערבית יאמר בינו לבין עצמו נוסח זה: הריני מוחל וסולח לכל אחד ואחד מישראל בין איש בין אשה, בין קטן בין גדול, בין שחטא לי בממוני בין שחטא לי בגופי, בין שחטא בכבודי, בין באונס בין ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים. והריני מוחל להם מחילה שלימה מעתה ועד עולם ה.

ה. פותחים בפיוט "לך אלי תשוקתי" והוא סדר הוידוי לבני ספרד לקיים דברי הרמב"ן שכתב שצריך לומר וידוי קודם השקיעה להכנס בתשובה ביום קדוש זה, ואחינו האשכנזים אומרים תפלה זכה והיא תפלה נוראה ואיומה וחשובה מאד וטוב ליחידים לאמרה ו.

ו. אם אין זמן לומר עתה פיוט "לך אלי" כי הגיע זמן השקיעה יאמרו וידוי קצר ויתחילו "כל נדרי" ואח"כ יאמרו פיוט "לך אלי".

ז. אח"כ אומרים "שמע קולי אשר ישמע בקולות שחיבר רבנו האיי גאון ז"ל, ויאמר אותו בכוונה גדולה ובתחנונים ז.

ח. טוב שהחזן יכריז קודם כל נדרי רבותי תמחלו זה לזה, ויאמרו הקהל, מחלנו, כדי שתתעורר אז סנגוריא על ישראל, דבר בעתו מה טוב ח.

עיונים והארות

 
 

א. כתב הטור (סי' תרי) ולקדוש ה' מכובד זה יום הכפורים שאין בו לא אכילה ולא שתייה כבדוהו בכסות נקייה על כן מכבדין אותו בכל מיני כבודים. וכתב הדרכי משה, ובמרדכי דיומא (סי' תשכג) ומכבדין בכסות נקיה כדי שיהיו נקיים כמלאכי השרת עכ"ל. ונראה, דמטעם זה נהגו ללבוש בגדי פשתן לבן נקיים כמו שנאמר (דניאל י, ה) איש אחד לבוש בדים. ובהגהות מיימוניות פרק ל' דשבת (אות ב) כתב, דמהר"ם היה רגיל ללבוש סרגני"ט ביום טוב כשאין לו להחליף בגדיו ביום טוב והוא הדין בשבת. וגם טעמא, כי ביום טוב בני אדם שמחים לכן לובשים סרגני"ט שהוא בגד מתים ויזכרו יום המיתה ולא יתגאו עכ"ל. ואפשר, שמזה הטעם לובשין אותו ביום הכפורים כדי שיהא לבו נכנע וחרד לפני יום הדין. ע"כ. וכ"פ ברמ"א (סעי' ד).

ב. כ"כ המ"ב (ס"ק טז) ובכה"ח (ס"ק לד). ועי' תוס' מגילה (לא.) ד"ה במנחה.

ג. רמ"א (שם). וכתב הדרכי משה (סי' תרי אות ה) ונהגו ללבוש בגדי פשתן לבן נקיים כמ"ש איש אחד לבוש בדים. והטעם כתב בספר נטעי גבריאל (הלכות יום כיפור פכ"ו הערה כג) שהרי הוא בגדי מתים ומבואר ברמב"ם (פ"ד מהלכות אבל ה"א) שיהיו התכריכין תפורין בחוטי פשתן לבנים, וכ"כ בילקוט הראובני פרשת מקץ דסגולת לבישת בגדי פשתן, הוא דוקא שלא יהיו מין אחר עימו עי"ש.

ד. כתב הב"ח (סי' תריט אות א ד"ה באגודה) דיש מקומות שאין מתעטפים בטלית, כי לילה לאו זמן טלית הוא. ויש מקומות שמתעטפים ומברכים דכסות המיוחדת ליום חייב אף בלילה. והטוב לברך ולהתעטף מבעו"י כדי לצאת מידי מחלוקת וכן נוהגים הכל להתעטף מבעו"י ולברך. ע"כ. ובשעה"כ (דף ק ע"א) כתב וז"ל: המנהג שנהגו להתעטף בציצית בליל יוה"כ מנהג נכון הוא, וטעם המנהג הזה הוא כי לעולם סוד הטלית הוא אור מקיף אל ז"א, אם בבחי' ציצית קטן דעיבור או דיניקה או דגדלות, ולכן בליל יוה"כ שאז שליטת הנוק' רחל, לפי שמדת לילה גוברת בלילה ואז עלתה רחל בראש התבונה כנודע, ואז אימא עילאה מקפת אותה בציצית גדול, אבל בשאר לילות שאינה עולה לא יש מצות ציצית ואינה נוהג בלילה שהיא זמן הנוק', ולפי שהענין הזה נעשה מאליו ליל יוה"כ ולא הוצרך אל התפילה כמבואר אצלינו לכן אין צורך לברך עליו ברכה להתעטף בציצית. עכ"ל. וכתב בגוב"י (אות ה) אני ראיתי למורי ז"ל שהיה מתעטף בציצית קודם שתשקע החמה ולכן היה מברך עליו להתעטף בציצית וכן אני נוהג אחריו.

ובלבוש (סי' תריט אות א) כתב, ונוהגים להתעטף בציצית מבעוד יום ולברך עליו. וכן כתב המקובל רבנו יעקב צמח ז"ל בספרו נגיד ומצוה (דף ל ע"א), וכן כתב בכנסת הגדולה (הגב"י) ויד אהרן (תרי"ט, הגה"ט) ועיין בברכי יוסף (שם א), ושו"ת זרע אמת (ח"ג סימן סה) ורבנו אליהו מאני בספרו שיח יצחק (דף קסו ע"ב), ובמנהגי בית יעקב בחברון (סימן פא), ובמנהגי בית אל (סי' פב) וכן כתב רבי שמואל לניאדו בספרו שלחן המלך (סי' עג, א),

ובטעם הדבר שמתעטפים בטלית גם בתפילת ערבית של ליל הכיפורים כתב בשו"ת הרדב"ז (ח"ד סימן רמד) שהוא נוהג כן כדי לעמוד להתפלל באימה וביראה, והגאון הב"ח (סימן יח) כתב שהוא לפי שדומים למלאכים הלובשים לבנים ומתעטפים לבנים. וכן כתב משמו המגן אברהם (שם ב) ושלחן ערוך רבנו זלמן ז"ל (סי' תריט סעי' ג).

ואם שכח ולא בירך עד שחשכה, יתעטף ולא יברך, וכ"כ הלבוש. ובבין השמשות כתב הכה"ח (ס"ק ב) בשם מטה אפרים שלא יברך. ומו"ר מופת הדור (חזו"ע ימים נוראים סדר תפילת ליל יוה"כ הלכה א בהערה) כתב דכיון שיש פוסקים הסוברים שאף בלילה יכול לברך, ועוד שלר"ת זה יום ודאי א"כ יש ספק ספיקא ויכול לברך אף בבין השמשות.

ה. כה"ח (סי' תרו ס"ק מה). והוסיף שם (ס"ק מג) דכל אדם צריך לבקש מחילה בעיו"כ או בעשרת ימי תשובה מחברו.

ו. כתב הרב אהלי יעקב (מחזור כיפור דף טו ע"ב) פיוט זה חיברו כפי הנראה רבי יהודה הלוי ז"ל כפי שמצינו רמוז בו אותיות שם משפחתו לו"י, לך אלי - ל, וגדול מנשוא חטאי - ו, יעצני ופיתני - י. כי כל האותיות יצאו בשוה למ"ד בראש בית, ואחר כך שינה לאות וא"ו, ואחריו יו"ד. והביא סברת מי שכתב שחיברו רבנו אברהם אבן עזרא ז"ל.

כתב הגאון הפרי חדש, (סי' תרז) כי עתה תיקנו ונהגו לאמרו מבעוד יום קודם תפילת ערבית מכיון שיש בו וידוי, ויש לקיים דברי הרמב"ן ז"ל שכתב לומר וידוי קודם השקיעה כדי להכנס בתשובה וכפרה בעצם היום, וכפי שהזכירו הבית יוסף (סי' תרז).

ז. כ"כ בספר בתי כנסיות (סי' תריט, א) לרבי אברהם בן עזרא מסאלוניקי. וכן בספר קורא הדורות (דף ה ע"א). וכ"כ מו"ר רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סי' יט אות ה).

ח. בא"ח (פר' וילך אות ה). כה"ח (סי' תרו ס"ק מג).