סדר תפילת ערבית יום הכיפורים

כ"ח אלול תשפ"ה | 21/09/2025 | 01:50

א. תקנו חז"ל ה' תפילות ביום זה, ויש לו לידע ששגבו מעלותיהם ויכוון בהם כראוי בכוונת הלב בבכי יבוא ובתחנונים ידבר רש לפני מלכו של עולם דעיצומו של יום מכפר עם התשובה ^א.

ב. חרדה ילבש בתפילותיו בבכיה ולב נשבר, ואף אם נראה בעיניו שעשה תשובה בעשרת ימי תשובה, יאמין באמונה שלמה כי הכל כאין לפי עוצם חטאתיו, וגם כי הוא מעשה קוף בעלמא לפי חסרון ידיעתו באשר פגם, ומיעוט השגתו בחכמה האלהית, וגרעון כחו ביראה ודבקות. וכל אשר יבקש תהיה כונתו גם על בני ביתו ועל כל מי שהוא משורש נר"ן והקרוב אל שרשו ^ב.

ג. יזהר ביותר שלא יכוון בתשובתו ובתפילותיו לתועלותיו הגשמיות בלבד, שלא יהא כאותם שאמרו עליהם בזוה"ק (תיקו"ז דף כב.) שהם עזי פנים וצווחין ככלבים לבקש הב לן מזוני סליחה וכפרה, ואינם חשים לבקש על גלות השכינה וצער השמים בחורבן בית מקדשנו וחילול שמו הגדול ותורתו הקדושה, ושיחזיר השי"ת שכינתו לציון ^ג.

ד. בבואו להתפלל תפילת ערבית של יום קדוש זה ישים אל ליבו כי בתפילה זו עולה השכינה למקום עליון למלכות בינה העליונה ומתקשטת בקישוטיה, ולכן יכוין היטב בתפילתו ובמאמרו, וישא ברכה מאת השם וצדקה מאלהי ישעו ^ד.

ה. אין אומרים והוא רחום וכו' אפי' אם חל בחול, לפי שכונת והוא רחום הוא להכניע ארבע קלי' אף משחית עון וחימה, ומכיון שיום כיפור הוא בכלל המועדים אין הם מתעוררים ואין צורך להכניעם ^ה.

ו. בקריאת שמע ביום הכפורים אומרים ברוך שם כבוד מלכותו בקול רם, כי אנחנו דומים למלאכי השרת ואין חשש שיקנאו המלאכים בנו ^ו.

ז. כשחל יום הכיפורים בשבת יכריז החזן קודם תפילת ערבית שיכונו לצאת יד"ח קידוש של שבת כאשר חותמים בעמידה "מקדש השבת וישראל ויוה"כ" ^ז, ואחר סיום תפלת לחש של ערבית אומרים כל הקהל ויכלו, ואומר השליח ציבור ברכת מעין שבע וחותם מקדש השבת בלבד. ואחר זה אומר חצי קדיש ומתחילים הסליחות ^ח.

ח. קודם הסליחות של ערבית אומר הפיוט "משתחווים להדרת קודש הר אריאל". אשר חיברו רבנו יהודה הלוי ז"ל. ויאמרנו בכוונה ובהתלהבות. ולאחריו פיוט "אנא בקראינו לקול שוענו ה' שמעה" אשר חיברו רבי דוד אבן פקודה ז"ל.

ט. בסליחות של אחר תפילת ערבית אומרים חמש פעמים ויעבור וכן חמש פעמים לאחר שחרית, ולאחר מוסף שבע ובמנחה שש ובנעילה שלש, סך הכל עשרים ושש פעמים ויעבור כמנין שם הוי"ה ב"ה, וישתדל לכוין יחוד לאלפים ^ט.

י. אין נוהגים לומר "המוני מעלה" המודפס במחזורים לאחר אראלי מעלה וגלגלי מעלה.

יא. צריך כל אחד לומר, עשר פעמים וידוי ביום כיפור: א' במנחה של ערב יום כיפור, א' בערבית של ליל כיפור, שתים בשחרית לחש וחזרה, ב' פעמים במוסף, ב' פעמים במנחה וב' פעמים בנעילה. אמנם בסידורים שלפנינו מופיעים י"א פעמים ^י.

יב. מנהג בית אל יכב"ץ לומר בליל יום הכפורים בסליחות, הוידוי הגדול לרבנו נסים ז"ל הנדפס בסידורים בחזרת שחרית של יום הכפורים המתחיל רבונו של עולם וכו' עד בהעביר את חטאת עמך המתודים לפניך ואחר כך אומרים אלהינו ואלהי אבותינו וסדר הוידוי הגדול ^יא.

יג. בסליחות דליל יום הכיפורים קודם שיאמר אל רחום שמך, יאמרו בנעימה קדושה, "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. מיוחד באהיה אשר אהיה הוא היה הוא הוה והוא יהיה, הוא ממית ומחיה לפניו לא נוצר אל ואחריו לא יהיה". ומובטח שלא יבוא עליו ועל בני ביתו שום גזירה רעה באותה שנה ^יב.

יד. אחר ערבית אומרים ד' מזמורים ראשונים שבספר תהלים אשר ר"ת וס"ת שלהם בגימ' סמא"ל להכניע אותו, וסגולתם שלא יראה קרי בליל יוה"כ ^יג, ואח"כ יאמרו מזמור כ"ד שבתהלים ותפילה על הפרנסה ^יד.

טו. אחר התפילה ראוי ללמוד משניות מסכת יומא ^טו. ויש חסידים הנוהגים להשאר נעורים כל ליל יוה"כ ולעסוק בתורה, וילמדו כל ספר תהלים עם שבעה כורתי ברית, וטוב לומר ב"פ תהלים כמנין כפר, ואדרא זוטא, וכתר מלכות שתיקן רבנו יוסף חיים זצוק"ל. ולא יעשה כן אלא מי שיש בכוחו להשאר נעור לילה ויום, דאל"כ יצא שכרו בהפסדו שלא יוכל להתפלל תפילות חובה של יום כיפור, ואם אינו יכול ללמוד כל הלילה לפחות יקום בחצות הלילה ויאמר ברכות השחר ותהלים ובקשות ואח"כ יכול לחזור לישון ויקום קודם עלות השחר לעבודת קונו ^טז.

טז. יום כיפור שחל להיות בשבת יש קהילות שנוהגים לומר קבלת שבת כרגיל, ויש שנוהגים לומר רק מזמור שיר ליום השבת ^יז, ומנהג ישיבתנו הק' ק"ק חסידים "נהר שלום" לומר מזמור לדוד, ובואי כלה ג' פעמים, ומזמור שיר ליום השבת פשט בלי כוונה ^יח.

יז. יום כיפור שחל להיות בשבת אין לכוין כונת תוספת שבת בבואי כלה ובברכו ובפרוס. וכן ביום, בנשמת וקודם עמידה דשחרית, ובאיה שבכתר דמוסף, אפילו לא בדרך פשט.

יח. הרואה קרי בליל יוה"כ ידאג כל השנה, והיינו שיהרהר כל השנה בתשובה ^יט. ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העוה"ב ^כ.

א. ישים אל ליבו שכל התפילות של ימות השנה שלא כיוון בהם כראוי שנפלו מלעלות למקומם מחמת תערובת מחשבות זרות וכיו"ב הנה אמרו בזוה"ק (פ' פקודי דף רמה:) שהמלאך הממונה שומרם בידו עד שישוב בו האדם ממה שהתפלל שלא כראוי, וכשחוזר ומתפלל כראוי ביוהכ"פ עולות כל התפילות עם התפילה שמתפלל עתה, א"כ בתפילות יום הכיפורים בכוונה מתקן כמה וכמה תפילות, והנידחה והצולעה יקבץ. (ע"פ חמ"י פ"ג מיוהכ"פ).

ב. עבודת הקודש (מו"ב סי' ער"א).

ג. מועד לכל חי (סי' יג אות טו). ומ"מ יכול להתפלל בתפילתו על הפרנסה והבריאות וכיוצ"ב ויכוין שכל זה צריך הוא למען שמו שיוכל לעובדו כראוי ולעשות רצונו כרצונו ולמען יכול ללמוד התורה מתוך שמחה ובריאות וישוב הדעת.

ד. כ"כ רבנו האריז"ל בשער הכוונות (דף קב ע"ב), הנה בליל כפור עולה רחל נוק' התחתונה דז"א עד ראש התבונה שהיא נוק' תחתונה דאבא, ואחר כך בתפילת ערבית אנו מעלים אותה על ידי תפילתינו עד בחינת המלכות של בינה עילאה שהיא נוק' עילאה דאבא כנודע.

ה. כן הוא בתשובת הגאונים (שע"ת סי' פ) וכ"פ הבא"ח (פר' וילך אות יג) ובכה"ח (סי' תריט ס"ק כד) וכדמשמע בזוה"ק (פר' תרומה דף קל.) דכמו שאין אומרים בליל שבת כך אין אומרים בליל כיפור, וכן הוא המנהג בק"ק חסידים "נהר שלום" שאין אומרים אותו. ודלא כהחמ"י לאומרו והרב שדי חמד שכתבו שאומרים והוא רחום שכן נהגו בבית אל, לפי שהיום הוא זמן כפרה.

ו. ויש עוד טעם לפי הסוד והוא כי בכל ימות השנה נותנים למלכות הארות בחשאי בסוד ציקי קדרה, משא"כ ביום כיפור שהיא ניזונת מן הקולות הפנימים, ולפי זה יש להסתפק אם לכוין כונת ציקי קדירה בתיבת מלכותו.

ובמדרש (דברים ב, לו) איתא, כשישראל אומרים שמע ישראל, דוממים ואומרים בלחישה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. באותה שעה הן מקלסין, וכן יחזקאל אומר (יחזקאל ג, יב), ואשמע אחרי, מאחר שקלסתי קלסו מלאכי השרת, ברוך שם כבוד מלכותו. ולמה ישראל אומרים אותו בלחישה אלא כשעלה משה למרום גנב אותו מן המלאכים ולימדה לישראל. א"ר שמואל בר נחמן למה הדבר דומה? לבן בתו של מלך שהיתה לו בת בתולה, והיתה רואה בגדים נאים ואומרת לו קח את הבגדים הללו, והיה לוקח לה, פעם אחת נכנס לפלטין של מלך וראה קוזמירין של מטרונה וגנב אותה ובא ונתנה לבתו, התחיל מצווה ואומר לה, כל הבגדים שלקחתי ליך לבשי אותן בפרהסיא, אבל קוזמירין זה גנוב הוא, אל תלבשי אותו אלא מן הדלת ולפנים, כך אמר משה לישראל, כל המצוות שנתתי לכם ממה שקבלתי מן התורה, אבל השם הזה ממה ששמעתי ממלאכי השרת שבו הם משבחי' להקב"ה ונטלתי אותו מהם, לכך תהיו אומרי' אותו בלחישה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. למה הן אומרי' אותו ביום הכפורים בפרהסיא אלא שהם כמלאכים, לובשים לבנים ולא אוכלים ולא שותין ואין בהם לא חטא ולא עון שהקב"ה סולח להם כל עונותיהם.

וכן פסק בשו"ע (סי' תריט), בליל יום הכיפורים ומחרתו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, בקול רם.

ובספר נגיד ומצוה (דף ל ע"ב) להמקובל רבנו יעקב צמח ז"ל כתב בטעם הדבר על פי הקבלה, דמה שאנחנו אומרים ביום הכיפורים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם הוא, כי אז המלכות הנקראת "שם" עולה עד הבינה שהיא קול פנימאה, והמלכות מקבלת ממנה שפע על ידי התפילות שהם בחינת קול כנודע, ולכן בהיותם שם למעלה במקום קולות מים רבים, אין פחד לומר אותו בקול רם, כי אין המקטרג יכול לקטרג שם במקומה עתה.

וכן הוא במועד לכל חי (שם) שכתב ליזהר בזה כי היום הזה אפילו השטן מעיד בנו שאנו כמלאכי השרת ואין לו שליטה היום. ועיין בחמדת ימים (ח"ד דף סט ע"ב) שכתב, היום כולנו פרושים מעניני החומר ומזדככים כמלאכי השרת ונוסף גם הוא בעמדם באימה ביראה בחרדה את פני האדון השם צבאות כמו מלאכי השרת, ואשר בא בתעלומות חכמה יאותה לו להתעורר ביותר ביודעו ומכירו, טעמו ונימוקו של דבר מפני מה הורשינו לאמרו בקול ענות גבורה ביוה"ך מפני העילוי הנמצא למעלה בת קמה באמה ושם לא היה פחד כנודע.

ז. כ"כ מו"ר מופת הדור בחזו"ע סדר תפילת ליל יוה"כ הלכה ח).

ח. שו"ע (סי' תריט סעי' ג) מועד לכל חי (סי' יט אות כד). וכן הוא בספרי האחרונים ובכל המחזורים.

ט. כה"ח (סי' תרכ ס"ק ו) וז"ל: לגאון מנהג של ישיבה בערבית ובשחרית חמש פעמים ויעבור ובמוסף שבעה ובמנחה ששה ובנעילה שלשה, ואבי העזרי כתב קבלתי שבתפלת יוצר צריך לומר י"ג פעמים ויעבור כנגד י"ג מדות, ורב נטרונאי כתב מנהג בשחרית אומר שבעה סליחות ובמוסף חמשה ובמנחה שלשה ואם יש פנאי אומר חמשה. (טור. והוא מהרא"ש פרק בתרא דיומא). ובזה הולכין אחר המנהג יען כי רבנו האר"י ז"ל לא נתן טעם בסוד כמה פעמים ויעבור צריך לומר ביום הכפורים. ומיהו מנהג בית אל יכב"ץ ההולכים על פי דברי האר"י ז"ל לומר בערבית חמשה ובשחרית חמשה ובמוסף שבעה ובמנחה ששה ובנעילה שלשה, סך הכל כ"ו כמנין שם הוי"ה שהוא מדת הרחמים. ומנהגם לומר כל ויעבור בכוונה כמו בחול ורק שהוא בבחינת היום. וכן כל תפילות יום הכפורים אומרים בכוונה אבל רק בבחינת הפנימיות לבד כידוע ליודעי ח"ן.

י. כה"ח (סי' תרכ ס"ק ה) ומכוונים לומר לפחות עשרה וידויים ביום זה כנגד עשרה פעמים שהיה מזכיר כהן גדול את השם ביום הכפורים, שלש פעמים בכל וידוי ואחד בגורלות שאומר לה' חטאת, והעשרה וידויים אלו אומרם כל יחיד בתפלתו פעם אחת בארבע תפילות, וכשמחזיר השליח צבור התפלה וגומרים הצבור ואומרים הוידויים עמו הרי שמנה וידויים, ושתי פעמים בערב אחד במנחה ואחד בערבית. לבוש. וכן הוא בטור. ומיהו בדרשות מהרי"ל הלכות ליל יום הכפורים כתב דהעשרה וידויים הם ביום הכפורים, שנים בליל כפור אחד לצבור ואחד לשליח צבור, וביום ארבעה לצבור וארבעה לשליח צבור, וכתב וכן הוא באורח חיים, וכתב הטעם שהם נגד עשרה קדושין שמקדש כהן גדול עצמו במקדש ביום כפור יעו"ש. ומהר"י ווייל כתב הטעם דיום הכפורים בעשור לחודש ועשור הוא קודש קדשים. אליה רבה אות ב'. ועיין יומא ל' ע"א וט"ל ע"ב ולקמן סימן תרכ"א אות כ"ב ששם נתבאר עשר וידויים ועשר קידושים יעו"ש:

יא. כה"ח (סי' תרכ ס"ק ז). כמו שכתב בספר דברי שלום (אות פד) בהקדמה במנהגי בית אל יכב"ץ יעו"ש. והוא כדי שלא להפסיק בחזרת שחרית כנודע. וכ"פ מו"ר מופת הדור בחזו"ע (ימים נוראים סדר תפילת ליל יוה"כ הלכה יא) ושם כתב דהטעם כדי שלא להאריך בתפילת שחרית ולקצר בסליחות כדי למהר להקדים ולהתפלל תפילת מוסף בזמנה. עי"ש.

יב. כתיבת יד היר"א רבנו ידידיה רפאל אבולעפיא ז"ל עמוד שמט.

יג. כ"כ בשער הכוונות (דף ק ע"א). והביאו הכה"ח (סי' תריט ס"ק מט) וז"ל: בליל יום הכפורים נוהגין לקרות אחר כל סדר תפלת ערבית ארבעה מזמורים הראשונים שבספר תהלים, והם מן אשרי, ולמה רגשו, מזמור לדוד, למנצח בנגינות עד לבטח, וסגולתם היא כי יש בהם י"ש תיבות (עם ד' מזמורים) כמנין קרי ומי שקורא אותם ומכוין בהם לא יראה קרי בליל יום הכפורים ההוא, גם ראשי תיבות וסופי תיבות של ארבעה מזמורים האלו הם בגימטריא קל"א, ויכוין כי קל"א הם בגימטריא (סמא"ל) וסגולתם להעבירו מעליו. והגם כי הראשי תיבות וסופי תיבות אינם אלא קכ"ו, כתב מהרש"ו שם בהגהות שער הכוונות אפשר שהוא מונה א' מאשרי וה' מהאיש והם קל"א או אם נמנה גם ד' מזמורים עצמם והכולל לכולם ויהיה ה' וקכ"ו הרי קל"א יעו"ש. וכן הוא בספר פרי עץ חיים (שער כ"ז פרק ב).

יד. כ"כ בפע"ח (שער תפילות ראש השנה פרק ז) וז"ל: בליל ר"ה ויה"כ, קודם קדיש בתרא, תקרא פעם א' מזמור, לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה, ותכוין באמרך ליהו"ה, נקודו ל' בפתח, י' בשבא, ה' בקמץ, ו' בשבא, ה' בקמץ. ולא יחסרו כל מזונותיו כל השנה. ואם הוא בבית, יאמר אותו אחר קריאת התרנגול בלילות הנ"ל, וזה נקרא שם הפרנסה. הביאו כה"ח (סי' תקפב ס"ק טוב). והמנהג לאומרו גם ביום קודם קדיש בתרא בין בראש השנה ובין ביום הכפורים.

טו. כה"ח (סי' כת"ר ס"ק יא).

ובספר חמדת ימים (ח"ד דף ער"ה ע"ב) כתב, ואחר כך ילמד מסכת יומא שסידר בה רבנו הקדוש שמונה פרקים בסוד אם לבינה אם הבנים המכפרת על הבנים כהיום הזה שהיא ספירה שמינית מלמטה למעלה כנודע, ומה טוב אם יקראם בפירושיהם כי ידע וישכיל מה שלומד, ולא יקרא מצות אנשים מלומדה הואיל וחננו האל להבין ולהשכיל.

טז. כה"ח (סי' תריט ס"ק ן) וז"ל: כן היה מנהג האר"י ז"ל להיות ניעור כל ליל יום הכפורים ועוסק בתורה כמו שכתב בשער הכוונות (שם). והלבוש כתב שבזמן הזה שאנחנו נוהגין להתפלל ולומר סליחות ותחנונים כל היום יותר הגון שילך לישן בביתו על מטתו כדי שישן שינת קבע ויוכל להתפלל ולהתחנן למחר ביום בכוונה שלימה יעו"ש. והביא דבריו מגן אברהם (ס"ק יא). והשלחן גבוה אות י"ב כתב דמנהגו לשכב בבית הכנסת בלילה הזה ולקרות ספר תהלים כולו ומסכת יומא ובזוהר באדרא רבא ולישן בחצי הלילה מעט מתוך דברי תורה להגן מטומאת קרי יעו"ש. וכן כתב החיד"א בספר מורה באצבע (אות רעד) דנכון לומר אחר ערבית ספר תהלים כולו, ויאמר בין ספר לספר פזמוני שבעה כורתי ברית כמו שאומרים באור הושענא רבא ממש, ואחר כך אם יכול ילמוד האדרא זוטא עכ"ל. והיינו שישתדל להיות לומד עד קרוב לחצות, וקודם חצות כמו רביע שעה יאמר סדר קריאת שמע על המטה כמו שאר הלילות כמבואר במקומו (לעיל סימן רל"ט), ואחר כך בהגיע חצות יאמר ברכות השחר כנהוג, ואחר כך פתיחת אליהו הנביא, וגם ילמוד איזה דבר, ואחר כך ישן כדי שיוכל להתפלל ביום בכוונה. ואם לא יוכל לעשות סדר זה בתחלת הלילה יעשה אחר חצות, ורק שישתדל עד מאד להיות ניעור בנקודת חצות ממש יותר משאר הלילות יען כי קדושתו גדלה עד מאד, וגם כי הוא בחינת פנימיות לכל מה שנעשה מראש השנה עד היום כידוע ליודעי ח"ן. ועל כן גם מי שאינו יכול להיות ניעור לא בחצי לילה ראשונה ולא באחרונה מחמת איזה סיבה או כגון החזנים, לפחות יהיה נזהר להיות ניעור בנקודת חצות, ויאמר ברכות השחר ופתיחת אליהו הנביא ומשנה של מסכת יומא וספר א' של תהלים עם היהי רצון תחלה וסוף, וחוזר לישן.

יז. דעת השיירי כנסת הגדולה (בהגהות הטור סי' תריט אות ח) שאין אומרים קבלת שבת אבל מזמור שיר ליום השבת אומרים. ועי' ברוח חיים (אות ד') שכתב שיש קהילות שנוהגים לומר קבלת שבת ואין למחות כי יש להם על מה לסמוך. (כה"ח סי' תריט ס"ק לז - לח).

יח. כ"כ הגאון הגדול כמוהר"ח בספרו מועד לכל חי (סי' יט אות ג) שכתב שלא לומר רק מזמור שיר ליום השבת שיש לאומרו אלא כל סדר קבלת שבת וז"ל: כשחל יום הכיפורים בשבת, צריך לומר מזמור לדוד הבו לה', ואנא, ולכה דודי, ומזמור שיר ליום השבת, וה' מלך, ככל שבתות השנה, ויזהרו שיהיה מבעוד יום, כמו שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים, אלא דבתחילה אומרים לך אלי, ואחר כך מזמור שיר ליום השבת, ובקהלה קדושה אורחים יכוננה בצדק, מתחילין מזמור שיר ליום השבת.

יט. כ"כ השו"ע (סי' תרטו סעי' ב). ויעשה התיקון הנדפס בספר לשון חכמים (ח"א סי' סו).

וכתב כה"ח (ס"ק יא) וז"ל: איתא בספרים (משנה ברורה אות ג') דעיקר התיקון למי שנכשל בזה ח"ו, שיתחזק מכאן ולהבא בימי חייו בלימוד התורה וזכות התורה תגין עליו, וכדאיתא במדרש תנחומא אם חטא אדם ונתחייב מיתה לשמים מה יעשה ויחיה, אם למוד לשנות פרק אחד ישנה שני פרקים, ואם למוד לשנות דף אחד ישנה שני דפים, ואם אינו יודע ללמוד יתעסק על כל פנים במידת הצדקה וחסד ויחיה כמו שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד עי"ש במדרש, ועיקר לימוד התורה יהיה על מנת לקיים דהלומד ואינו מקיים נוח לו שלא נברא כמו שאמרו חז"ל וגם לא יהיה בכחה להגין ח"ו. ועיין קרבן נתנאל (על הרא"ש פרק בתרא דיומא סי' כא) שהביא תיקון וברכת הודאה אם עלתה לו שנה יעו"ש. ועוד עיין תיקון לזה בספר מורה באצבע בקונטריס יוסף בסדר (סי' א) ובספר מועד לכל חי (סי' כח) וביפה ללב (ח"ב סי' א) ושאר ספרים יעו"ש.

ולכן אכתוב גם אני הדל מה שנראה לי בס"ד. והוא כי פשוט כי באותו היום יחזור בתשובה שלימה על חטא שבא לידו. ובמוצאי יום הכפורים יטבול תיכף אם אפשר. ויעשה פדיון כמנין אותיות שמו ויתן לעניים יראי שמים. ויקבל עליו בפני עשרה כי בתשלום השנה ההיא יאמר נשמת כל חי בפני עשרה. ובכל שבוע יגמור התהילים, דהיינו ביום ראשון ספר ראשון וביום שני ספר שני וכו', וספר חמישי יחלוק לשלשה חלקים לשלשה ימים כנודע, ואמירת תהילים תהיה בכוונה ובלתי הפסק דיבור כלל. ובכל ליל ערב ראש חודש יעשה תיקון כרת, דהיינו שילמוד מתחלת הלילה עד סופה בלי הפסק דיבור. ויתענה באותו יום בכל ערב ראש חודש. ואם אפשר יש לעשות תיקון כרת בכל ליל ששי. ויקבע עתים לתורה באיזה שעות ביום ובלילה ובפרט בשבתות וימים טובים, ואם הוא חכם יוסיף בלימודו. ואם אפשר יש ללמוד בכל יום י"ח פרקי משנה על הסדר. וכבר נודע כי כל אדם צריך להתפלל בכוונה מילה במילה, ובפרט כשמוציא השם בפיו. וכן בברכות הנהנין בכוונה וישוב הדעת. וישוב אל ה' וירחמהו וכו'. עכ"ל.

כתב השל"ה (יומא, נר מצוה ל) עוד דבר טוב הוא, בעת שהוא ישן בלילה, לא יעטף את עצמו בכרים ובכסתות המחממין, כי זה מוליד כח התאוה. ועכ"פ לא יכסה את רגליו.

כ. טשו"ע (שם). ובטור הוסיף ויראה זרע ויאריך ימים ושודאי יש לו הרבה זכויות שהגינו עליו. וע"ע בשו"ת יביע אומר (ח"ו חאו"ח סי' מד).