דיני תפילת מוסף יום הכיפורים

ד תשרי תשפ"ו | 26/09/2025 | 13:34

א. יש מקהילות ספרד שאומרים פיוט ונתנה תוקף לרבי אמנון ממגנצא קודם קדיש דמוסף ^א.

ב. קודם הקדיש של מוסף יאמרו לשם יחוד, וכמ"ש בשער רוה"ק דקודם כל מצוה יש לומר לשם יחוד, וכמבוא בסידור הרש"ש ועוד ^ב.

ג. קודם התפילה צריך הש"צ לחזור בתשובה שלימה ולכוון כאילו הוא כה"ג הנכנס לפנים לכפר על העם לפני השי"ת ^ג. ועל כן קודם יוה"כ, ילמד היטב את סדר העבודה ככהן גדול המשמש לפני ולפנים, כדי שתעלה תפילתו לרצון לכפרת עמו ישראל.

ד. במוסף של יוהכ"פ אומרים בנוסח זכרנו לחיים מי כמוך אב הרחמים ^ד. ובנוסח התפילה אומרים את מוספי יוהכ"פ הזה אפילו חל ביום חול ^ה.

ה. תקנו רבותינו שיאמר הש"ץ סדר עבודת יוה"כ בחזרה של תפילת מוסף, ומנהג זה נהגו בו מימות האמוראים ^ו, והמנהג הפשוט אצל בני ספרד לקרות סדר 'אתה כוננת' שיסד יוסי בן יוסי כהן גדול ^ז.

ו. יתאמץ בסדר העבודה להבין מה שמוציא מפיו, ויכוין בסדר הכוונות מרבנו הרש"ש, ויכנע מאד שבעונותינו חסר כל, ואין אומרים קודם לזה שום רשות ופתיחה לסדר העבודה אלא תכף ומיד יאמרו סדר העבודה ^ח, ויאמר ביחד עם השליח ציבור מילה במילה ^ט.

ז. כשנופלים על פניהם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו, לא יכרעו על הקרקע ממש, אלא על איזו חתיכת בד או מטלית וכיוצא ^י, ויפסיק בין תיבת ברוך לתיבת שם ^יא.

ח. בתפילת מוסף בכתר בתיבת "איה" יכוין בשם יֻ"הָ בקיבוץ וקמץ, והם בגימ' מ"ו, וישאל אחת משלש בקשות שהן: השגה בחכמה, או בנים תלמידי חכמים, או עושר מופלג לעבודתו יתברך ^יב.

ט. אחר מוסף קודם מנחה יקרא שבחי התנא הקדוש רבי עקיבא ומדרש פטירתו, שנהרג ביוהכ"פ. ואם מצטער ומוריד דמעות עליו יועיל לו לכפרת פשע.

י. טוב לקרות בספר יחזקאל מפרק מ' עד סוף פרק מג, שהיא הנבואה שגילה השי"ת ליחזקאל ביוה"כ על בנין הבית השלישי שיבנה במהרה בימינו. ואיתא בילקוט (יחזקאל שפ"ב) אמר לו הקב"ה ליחזקאל הנביא ע"ה, ילמדו ישראל נבואה שלך על צורת הבית ומעלה אני עליהם כאילו עוסקים בבנינו ^יג.

א. כ"ה במחזורי קהילות הספרדים כגון ליוורנו, איזמיר, אהלי יעקב ועוד, והיו מתרגמים אותו בלשון שהעם מבינים כדי לעוררם בתשובה. ובישביתינו לא נהגו לאומרו אמנם טוב לאדם שיעיין בו ויגרום לו הרהורי תשובה חזקים.

ב. כה"ח (סי' תרכא ס"ק יד).

ג. כה"ח (שם ס"ק יט).

ד. שעה"כ (דף צו ע"ב).

ה. בא"ח (פר' וילך אות כ') שכן הנהיג זקנו. וכ"כ הכה"ח (שם ס"ק כז).

ו. כמ"ש רש"י ביומא (לו:) והר"ן, הובא דבריהם בב"י סי' תרכא. דעיקר העבודה שלו כהן גדול היה במוסף עם קרבנות שעירים של יוהכ"פ ולכך גם אנו אומרים כך, כדי לקיים ונשלמה פרים שפתינו.

ז. וכן כתב רבינו האריז"ל בפע"ח. ומרן הב"י (סי' תרכ"א) עשה בו כמה תיקונים והגהות כדי שירוץ הקורא בו אליבא דהלכתא.

ח. הפשטנים נוהגים שהסומך אומר פיוט ארמימך חזקי וחלקי לר' שלמה אבן גבירול ז"ל המיוסד לפי א-ב-ג. והמקובלים לא נהגו לאומרו.

ט. כה"ח (סי' תרכא ס"ק כה) יש לדקדק ולומר סדר העבודה בשוה עם הצבור כדי שיכוין הכריעות שכורעין בכהנים והעם בעת שהצבור העומדים שמה ויכרע עמהם, מה שאין כן כשאומר לאט לאט, ואם אמר במיתון ולא הגיע שמה בעת אמירת הצבור יש לומר עמהם אף שהוא לא הגיע עדיין שם.

י. מועד לכל חי (סי' יט אות פ). כה"ח (סי' תרכא ס"ק כט).

יא. כה"ח (שם ס"ק ל).

יב. שעה"כ (דף ק ע"ב) וז"ל: גם זה מצאתי בחזרת מוסף ש"ץ ביוה"כ כתוב מבחוץ מכנגד איה מקום כבודו עשוי סימן על תיבת איה כזה ומבחוץ כתוב וז"ל יר"מ אבינו שבשמים שתמלא את שאלתי ובקשתי כו' ולא מצאתי יותר מאלו התיבות הנזכר פה ובמחזור שלו אחר מצאתי כת"י עצמו שמסיים בנוסח זה שתמלא את שאלתי ובקשתי בשם י"פ ע"נ ה"ת כסדר שכתבתי לעיל גם זה מצאתי בספר המחזור של מורי ז"ל ממנהג אשכנזי בתפילה יום הכפורים וז"ל ביוה"כ בשעה שהש"ץ אומר איה מקום כבודו ישאל א' מג' שאלות שירצה לשאול ויאמר בשם יה והם קיבוץ קמץ והם בגי' מ"ו ונלע"ד פירושו שישאל שיתנו לו א' מג' שאלות שירצה לשאול ולא יותר ובהכרח יענו ויתנו לו א' מהם. גם יכוין לשם י"ה בקיבוץ וקמץ אשר הם ד' יודין ופתח שהם בגי' מ"ו וזה יכוין בב' אותיות י"ה הרמוזים במלת איה ולא ידעתי אם זה כתבו מורי ז"ל בתחילת ימיו אשר עדיין לא נכנס בפרדס החכמה אלא העתיק זה מספרים אחרים ולזה דעתי נוטה. עכ"ל.

יג. בא"ח (פר' ויצא אות כ"א).