בית - מועדי-ישראל - הלכות ערב חנוכה

עוד עדכונים

הלכות ערב חנוכה

י כסליו תשפ"ו | 30/11/2025 | 20:09

Media Content

 

א. ערב חנוכה מותר בתענית ט, ויש אומרים שאין להתענות בו, וכן עיקר י.

ב. בתפלת מנחה של ערב חנוכה אין אומרים תחנון, וכן כשחל ערב חנוכה בשבת, אין אומרים "צדקתך" במנחה יא.

ג. יש נוהגים לקרות בכ"ד כסלו בספר חגי פרק ב' עד סוף הספר יב. והמדקדקים נוהגים לטבול בערב חנוכה וכן בכל לילה קודם ההדלקה יג.

עיונים והארות
 
 

ט. שו"ע (סי' תרפו, סעי' א), בחנוכה ופורים מותר להתענות לפניהם ולאחריהם.

י. כן דעת הרי"ף והרז"ה (פ"ק דמגילה). והר"ן בתענית (ו: מדפי הרי"ף ד"ה ולענין) וכן דעת המאירי (שם יח:). וכ"כ המג"א (שם ס"ק א) וז"ל: וב"ח כתב דבחנוכה אסור להתענות לפניו, ובאמת יש נוהגים להתענות לפני חנוכה תמורת ערב ראש חודש, ואין לשנות מנהגם, אבל לכתחלה לא ינהוג כן. (הביאו משנ"ב שם ס"ק א). וכתב בשעה"צ (ס"ק ב) דמ"מ בהספד שרי לכו"ע. ויש מקדימין להתענות בכ"ג כסלו (מועד לכל חי סי' ז"ך אות ב')

יא. רמ"א (סי' תרפג סעי' א), כל שמונת ימי חנוכה אין אומרים תחנון וצדקתך... גם בערב חנוכה במנחה.

וכתב הכה"ח (שם ס"ק ו) נראה דסבירא ליה דבערב חנוכה אומרים תחנונים בשחרית, ועיין בספר מעין גנים שכתב שיש מקומות שנוהגין שאף בשחרית אין אומרים תחנונים והביא ראיה למנהג זה, ואין ראייתו מכרעת כמו שנראה למעיין שם דף כ"ג ע"א יעו"ש. יד אהרן בהגהות בית יוסף, רוח חיים אות ב':

יב. בא"ח (ש"א פר' וישב אות כג). כה"ח (סי' תרע ס"ק כו). ודבר בעתו מה טוב. וכדאיתא בגמ' סנהדרין (קא.) כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר ודבר בעתו מה טוב. וכן במס' סופרים (פי"ח ה' א) כל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן.

יג. מבואר במדרש מעשה חנוכה שהיוונים גזרו שלא יטבלו במקוה ונעשה להם נס ונזדמן להם מקוה לכל אחד ואחד. (בעש"ט פרשת תולדות כו, כב)

וכ"כ בספר נר ציון (פ"ג עניני חודש כסלו הערה 9) ע"פ דברי רבינו האריז"ל (שעה"כ דף קח ע"ד) שגם חנוכה נקרא מכלל המועדים, ויש בו תוספת קדושה יותר ממי החול. ונראה שמקור דברי רבינו האריז"ל מתיקוני זוהר חדש (ח"ב דף נח.) דאיתא שם: משכן עילאה בגיניה איתמר מי ברא אלה. מאי 'אלה' אלין אלה מועדי ה', ומאן אינון מועדי ה' אלין אינון: חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות, הרי תלת. תלת אוחרנין: ראש השנה חנוכה פורים. תלתא מנהון איקרון מועדי ה' ואינון מקראי קדש, תלתא אחרנין איקרון אלה הם מועדי, ולקבליהון איתמר (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. ע"כ. ועי' חמ"י (פ"ג מפורים), והובא במל"ח (פרק לא אות יח) שכתב לענין פורים: וקבלתי ממורי ז"ל שמהרח"ו ז"ל היה נהוג לטבול גם כן מבעוד יום, כמו ברגל, להכין עצמו לקבל וכו'. וכ"ה בפלא יועץ (ערך טהרה) שנכון לטבול בהגיע ימים שיש בהם תוספת קדושה. ע"כ. ועפ"ז נראה שכיון שגם בימי חנוכה יש תוספת קדושה, ראוי שיטבול לקבל קדושת הימים הללו.