שמחת תורה - חס"ה לשבת

מדוע לא חוגגים את שמחת תורה בחג השבועות? מדוע התעכב רבי שלום דובער שניאורסון בהקפות? והאם יש עניין לעשות הקפות שניות במוצאי שמחת תורה? • חידוש סיפור והלכה לשמחת תורה

יום חמישי כ׳ תשרי תשפ״ז | 01.10.2026 | 12:30

חידוש

מדוע לא חוגגים את שמחת תורה בחג השבועות?

פרשת "וזאת הברכה" היא הפרשה האחרונה בספר "דברים" ובחמשה חומשי תורה. פרשת "וזאת הברכה" היא גם יום "שמחת תורה" החלה בכ"ב בתשרי בתום שבעת ימי חג הסוכות.

ולכאורה צריך להבין מדוע לא חוגגים את שמחת תורה בחג השבועות, יום בו נתנה התורה?

אלא, שבחג שבועות אין השמחה שלימה, הן אמנם עמדנו בהר סיני, קיבלנו את התורה ב"נעשה ונשמע", אבל טרם ידענו טיבה ומהותה. ואילו ב"שמחת תורה", לאחר שמסיימים אנו את כל התורה לקוראה וללמדה, אז מגלים אנו כי התורה היא תורת חיים הגדושה במעשה צדקה, חסד, מוסר, ארחות חיים ואהבת הזולת, ותרי"ג מצוותיה הן תרי"ג דרכים ומסילות לאבינו שבשמים. אי לכך, שמחתנו שלמה ביום זה, עת סיימנו את חמשת חומשי התורה שעל ידה החכמנו ואורו עינינו.

משל למה הדבר דומה, למלך שחפץ היה להשיא את בתו לחתן בתנאי שלא יראנה קודם הנישואין. פחד ומורא נפל על הבחורים שביקשו להינשא עמה, שמא בת המלך אינה שפויה, או מכוערת, או בעלת מידות רעות עד שאין אפשרות לשהות במחיצתה. אחד הבחורים התגבר על חששו והסכים לתנאי המלך וכך עשה, נשא את הבת לאשה על אף האימה והפחד שמא ייכשל בנישואיו. והנה עברו הימים והתברר לחתן כי כל חששו היה לשווא, בת המלך- הכלה הינה כלילת החן והיופי, מלאה תבונה, הדר, אשת חיל עם כל המעלות הטובות הברוכות והנשגבות. שמחה אין קץ מילאה את לבו של החתן, על כי שפר עליו גורלו. רק כעת לאחר שהופג חששו, החליט לערוך מסיבה גדולה ולשמוח כיאה לחתן המלך.

והנמשל: עם ישראל קיבל את התורה בחג השבועות מתוך חשש כבד בקרבו שמא חס ושלום אינה טובה היא עבורו. אך לאחר שלמד, וקרא בה וסיים קריאתה בפרשת "וזאת הברכה", אז עושה מסיבת שמחה והודיה לכבוד התורה.

סיפור

אחרי עבודת הימים הנוראים אפשר לעשות הקפות

בשמחת תורה, כשכיבדו את הצדיק רבי שלום דובער שניאורסון בספר התורה הראשון של ההקפה הראשונה, אמר הרבי שעדיין אינו מוכן לכך. הוא ביקש לקרוא אליו את אחד החסידים שהיה סוכן סחורות, וביקשו לספר על שיטת עבודתו.

אמר החסיד, כל שיטת עבודתו של סוכן הסחורות היא באמצעות האשראי (קנייה ומכירה בהקפה). הוא לוקח בהקפה סחורה מהעיר הגדולה ומחלקה בהקפה לסוחרים הקטנים. וכאשר הם משלמים עבור הסחורה הקודמת, הוא נותן להם בהקפה סחורה חדשה.

נענה הרבי ואמר: זהו עניין ה"הקפות", אחרי ש"משלמים במזומן" בעבודה של חודש אלול, ימי הסליחות, ראש-השנה, עשרת ימי תשובה, יום כיפור, ארבעת הימים שבין יום כיפור לסוכות, סוכות, שמחת בית השואבה ושמיני עצרת, אחרי כל העבודה הזאת אפשר ללכת ל"הקפות" - לקחת ב"הקפה".

"וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא" (לג, כ)

בדרך צחות יתבאר הפסוק, על פי מעשה בעשיר שהיה נותן נדבה כמספר שם המבקש. פעם בא עני פיקח ממרחקים לקבץ נדבות, והעשיר נתן לו רק מעט צדקה, לפי מספר שמו שהיה גד. לשנה אחרת שב לקבץ אצל העשיר, וכששאלהו העשיר לשמו, השיב ששמו הינו "ארתחשסתא"... העשיר הכיר בו שבשנה הקודמת הגיעו, והן אז אמר ששמו גד, וישאל את העני לפשר הדבר. וזה השיבו בפיקחות, הן הלא נאמר בפסוק "ברוך מרחיב גד", לפיכך הרחבתי את שמי שהיה מקודם "גד". העשיר בשומעו את דברי פיקחותו, נתן לו בשמחה צדקה כמספר "שמו".

הלכה

שמחת תורה

א. נהגו להרבות העולים בס"ת ביום שמחת תורה ומעלים אף את הילדים כדי לחנכם במצוות.

ב. נוהגים שביום שמחת תורה מזמינים ילדים רבים לעליית ספר תורה בבת אחת, ופורסים טלית מעל ראשם, והגדול שבהם מברך ברכות התורה בעד כולם. ואח"כ הש"צ מברך את כולם בפסוק, "המלאך הגואל אותי וכו'" וברכת כהנים ושאר פסוקי התורה של ברכות.

ג. מה שמרבים בשמחה לכבוד התורה היא מצוה גדולה, ובכל דבר יכוין האדם לשם שמים, ויזהר מלערב בתוך השמחה של תורה שחוק וקלות ראש ח"ו. וכשמכה ידיו זו ע"ג זו יכוין להגביר הימין על השמאל וחסד על הגבורה ורחמים על הדין.

ד. מנהג רבינו האריז"ל במוצאי שמחת תורה אחר ערבית להקיף עוד הפעם ז' ההקפות מסביב לתיבה והס"ת שעליה, והוא הנקרא הקפות שניות. וכשהיה הולך לביתו אם היה רואה בית הכנסת אחרת שלא גמרו ההקפות היה מקיף עמהם, וכך היה עושה עד שהיה מגיע לביתו. וכן נתפשט המנהג בכל תפוצות ישראל וכן ראוי לנהוג בכל מקום. וירבה בשמחה לכבוד התורה אשר היא נותנת חיים לעושיה.

ה. יש ליזהר שיאחז הס"ת בכובד ראש ובמתון, ולא ירקד עימו שלא לפי כבודו, אלא רק לפניו בכל עוז. גם יש ליזהר ביותר, שלא יחזיקו נערים ספרי תורה כבדים, שלא תיהפך שמחתם לתוגה בנפילת הספר ח"ו.

משיב הרוח ומוריד הגשם

החל מתפילת מוסף של שמחת תורה מתחילים להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!