בית - פרשת-שבוע - חידוש סיפור והלכה לפרשת בשלח

עוד עדכונים

פרשת בשלח - חס"ה לשבת 

מהיכן ידע נחשון בן עמינדב שהקב"ה עושה נס למי שמוסר את נפשו? איך קרה שהציבור משך עגלה ריקה בעת קבלת הפנים לרבי עקיבא איגר ולרבה של ליסה? והאם אפשר לתת אוכל לציפורים בשבת שירה? • חידוש סיפור והלכה לפרשת בשלח

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי י"ד שבט התשפ"ד  |  24.01.2024  |  12:00

קאבר חסה לשבת פרשת בשלח התשפד

חידוש

"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם" (יד, לא)

איתא במדרש וכן בגמ' סוטה דף ל"ז שנחשון בן עמינדב קפץ תחילה לים ואחריו קפצו כל השבטים. ולכאורה הוא פלא מהיכן למדו מידה זו, וכיצד ידעו שאם אדם מוסר נפש, הקב"ה עושה אתו נס, אם לא נאמר שפשוט מסרו נפש למות. אבל הרי נחשון אמר לקב"ה הגיעו מים עד נפש, היינו שביקש שהקב"ה יציל אותו כיון שמסר נפשו, וא"כ מהיכן למדו זאת.

ונראה לומר, כי בשעה שבתיה בת פרעה ראתה את משה בתיבה על הסוף נאמר "ותשלח את אמתה" ופירשו חז"ל [עיין מגילה דף ט"ו ע"ב ובסוטה דף י"ב ע"ד] שנשתרבבה ידה 60 אמה. והיינו שכיון שהיא עשתה מה שביכולתה, הקב"ה כבר המשיך וגמר. וכל ישראל ידעו מנס זה שהיה, ומשם למדו כשאדם מוסר נפש על דבר מצוה לכבוד הקב"ה הקב"ה מסייעו. וזהו פירוש הפסוק "וירא ישראל" - ואם תשאל מהיכן למדו - למסור נפשם. התירוץ ממה שראו את "היד הגדולה" - של בתיה בת פרעה אשר עשה ה' במצרים דייקא.

ועתה מובן מדוע הטור פתח את ספרו במאמר "יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר" וכו' אלא, דאדם שרוצה ללמוד כל ד' חלקי שו"ע ודאי צריך למסור נפשו לכך ולהיות "עז כנמר" וכו' וזו כוונת הטור [בדרך דרש] יהודה - דהיינו נחשון בן עמינדב שהיה משבט יהודה, בין תימא - זה תמוה, איך נכנס לים עד שהגיעו מים לאפו. התירוץ הוא אומר - "הוי עז כנמר'' וכו' וכך כל אדם צריך שיהיה בעבודת השם.

 

סיפור

"נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ" (טו, יג)

מספר אחד הרבנים שבהיותו בגיל חמש עשרה כיתת רגליו ללכת מוילנא למקום תורה סמוך לראדין, עירו של החפץ חיים, כאשר ערב היום סר הבחור ללון בבית המדרש, כשהקיץ משנתו לפנות בוקר השתומם האורח לראות את החפץ חיים עומד על ידו עם כלי מים ומגבת, לאחר שהציע לבחור ליטול ידיו הגיש לו החפץ חיים חלה בידו באחת וביד השניה הציע לו כוס חלב לסעוד את לבו, אחר כך תיקן את מושבו של הנער בכר ושמיכה שהביא החפץ חיים מביתו, ואמר לו שימשיך לישון להכין עצמו לעמל היום, למחרת ליוהו החפץ חיים עם צדה לדרך ודמי נסיעה כדי שלא יצטרך להמשיך בדרכו ברגל. ונחנו מה, מידת הענוה.

הגאונים רבי עקיבא איגר ובעל נתיבות המשפט באו לאסיפת רבנים בווארשא. יצאו בני העיר לקבל פניהם, התירו את הסוסים ממרכבתם ורתמו עצמם במקום הסוסים לזכות לשמש את הגאונים.
ראה זאת רבי עקיבא איגר והוטב בעיניו הכבוד שחולקים לרעו הגאון רבה של ליסא. ירד מהמרכבה והצטרף למושכים בעול. ראה זאת רבה של ליסא בעל הנתיבות הוטב בעיניו הכבוד שחולקים לרבי עקיבא איגר, ירד מהמרכבה ומשך גם הוא בעול. משכו הכל ברוב תרועה את המרכבה הריקה לכבודה של תורה.

 

הלכה

שבת שירה

א. פרשת בשלח נקראת שבת שירה, בה קוראים "שירת הים". וצריך לאמרה בשמחה עצומה ולצייר כאילו עומד ביבשה בתוך הים ומסוגלת לכפרת עוונות.

ב. יש נוהגים לתת חטים לפני העופות, וכמה מהאחרונים ערערו על מנהג זה, והטוב ביותר ליתן זה מערב שבת.

 

הלכות תפילה

א. כל הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו, וזוכה שתפילתו מתקבלת ביותר, ויש חשיבות מיוחדת לקביעת מקום התפילה בבית הכנסת מסוים. וגם בבית הכנסת עצמו, גם כן, צריך שיהיה לו מקום קבוע.

ב. המתפלל, צריך לכוון בליבו פירוש המילים שמוציא בשפתיו. ולחשוב כאילו עומד בפני הקב"ה, שתפילה בלא כוונה - כגוף בלא נשמה.

ג. המתפלל ולא כיוון בברכת אבות, אפילו כיוון בשאר התפילה, מעיקר הדין היה עליו לחזור ולהתפלל, אלא שבימינו - אין חוזרים שמא שוב לא יכוון.

ד. אין להביא לבית הכנסת ילדים קטנים שלא הגיעו לחינוך, כדי שלא יפריעו למתפללים ויבזו קדושת בית הכנסת.

 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!