פרשת ראה - חס"ה לשבת

מה ציוה הרמב"ן לתלמידו שהיה על ערש דווי? מה הגיב החייל שפצע שיכור על שסירב להזדהות? ואיזה מזמור תהילים כדאי לומר אחרי התפילה מר"ח אלול ועד שמחת תורה שמסוגל לבטל מעליו מקטרגים וגזירות רעות? • חידוש סיפור והלכה לפרשת ראה

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי כ"ד מנחם אב התשפ"ד  |  28.08.2024  |  16:20

חידוש

את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם" (יא, כז)

למרות שיש לאדם קושיות ואי הבנות בענין היסורים שבאים עליו ובהנהגת ה' יתברך עמו, כי הוא רואה שהוא הולך בדרך ה' ולומד תורה ומקיים מצוות, מכל מקום יאמין בלב שלם שמכיון שהוא מקיים מצות והוגה בתורה, הברכה עמו, וכל השאלות בענייני עולם הזה אינם שאלות.
ומעשה שהיה בתלמידו של הרמב"ן ז"ל שחלה ובא הרמב"ן לבקרו. כיון שראה שקיצו קרב והולך לבית עולמו אמר לו: "שמע נא בני את אשר אצוך. דע שבעולם העליון יש היכל עליון ושמה כסאות למשפט והשכינה נצבת בעדתם. הא לך קמיע, ודע שבקמיע זה יפתחו לך כל שערי ההיכלות שברקיע, עד שתגיע להיכל העליון הזה, ושם תשאל כמה שאלות עצומות שיש לי בנוגע לכלל ישראל". את השאלות נתן לו בכתב, ובקשו שלאחר מותו יבוא אליו בחלום ויגיד לו את התשובות שישמע שם.
התלמיד נפטר לבית עולמו. ויהי היום והרמב"ן היה יושב על יד חלונו ולומד תורה, והנה דמות תלמידו הופיעה לנגד עיניו. אמר לו התלמיד: ידע רבנו שבכל מקום שבאתי והראיתי את הקמיע נפתחו בפני השערים, ונתנו לי רשות לעלות מעלה מעלה עד ההיכל הזה שאמרת לי, אולם כשרציתי לשאול שם את הקושיות שהכין לי מורי ורבי, ראיתי מיד שכל הקושיות אינן קיימות בעולם האמת, ששם עלמא דקשוט והכל בצדק ובמשפט.

סיפור

כששומעים 'אלול' - כל אדם צריך להתעורר

מסופר שפעם אחת ראה אחד מחיילי ניקולאי - הצאר של רוסיה - אדם שיכור באמצע הלילה וקרא לו להזדהות, השיכור לא הגיב לקריאה ולא הזדהה, חזר החייל וקרא לאיש ודרש ממנו להזדהות, וגם הפעם נשארה קריאתו ללא מענה, בפעם השלישית צעק החייל אני חייל של המלך ניקולאי ואני מצוה אותך להזדהות, משלא הזדהה האיש גם בפעם הזאת ירה בו החייל ופצעו. כשעמדו השניים למשפט, השיכור על שלא נענה לקריאה והחייל על שפצע את האיש, טען הפצוע מדוע ירית בי, משהשיב החייל שעשה זאת משום שהלה סירב להזדהות, חזר האיש וטען, הלא ראית שאני מתנודד כשיכור, ענה לו החייל, כאשר שומעים את השם ניקולאי, גם שיכור צריך להתפכח מיינו.

ועל כך אומר העולם, כאשר שומעים קול הקורא אלול, צריך כל אדם להתעורר.

הלכה

חודש אלול

א. נהגו לעשות התרה בער"ח אלול (יום שני הקרוב כ"ט אב) שהוא ארבעים יום קודם יום הכיפורים, ומנהג יפה הוא כדי שיוּתַר לו נזיפה ונדוי בבי"ד של מעלה. ויזהר מכאן ואילך בכל עניניו שלא יתחייב נזיפה או נידוי בבי"ד של מעלה, כדי שתהיה תפילתו נשמעת בר"ה וביוהכ"פ.

ב. מנהג ירושלים לילך בערב ר"ח אלול על קברי הצדיקים, ויש חסידים שהולכים לחברון להשתטח על קברי האבות במערת המכפלה, ומרבים שם בתשובה וצדקה כדי לזכות למה שאמרו רבותינו תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה, וכן מנהג ישבתינו הקדושה.

ג. ערב ראש חודש אלול יום תשובה ותפלה וצדקה כי נפתחים י"ג מידות של רחמים וצריך חרטה על העבר וקבלה על העתיד ואם יכול יקבל עליו תענית והתוודה על עוונותיו, ויקרא כל התהלים עם שבעה כורתי ברית, ואם כל ער"ח צריך לשוב בתשובה ק"ו בער"ח אלול שהוא זמן תשובה על כל השנה כולה כדי שיהיה מוכן ליום הדין הגדול והנורא, וגם מי שאינו נוהג לומר סליחות בכל ערב ר"ח לפחות יעשה עתה בער"ח אלול תשובה ומעשים טובים.

ד. חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות ונפתחת דרך לתשובה לכל אחד מעם ישראל, ולכן ירבה בו בתשובה וירחיק עצמו מעבירות, ויהיה האיש ירא וחרד את דבר ה', וירחיק עצמו מהקפדה ומכעס אפילו לדבר מצוה, ומליצנות וגאוה, ויזהר מאוד בברכות הנהנין ויזכה להשגה גדולה.

ה. יהיה נזהר בימים אלה מכל חטא, כי ימים אלה כדוגמת הלב והמוח של האדם, שאם ניזוקו הוא היזק לכל הגוף.

ו. החל מראש חודש אלול עד שמיני עצרת אומרים אחר תפילת שחרית מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" (תהלים כז). וכל האומר מזמור זה מר"ח אלול עד אחר שמחת תורה, אפילו גזירה רעה יכול לבטל, ומעביר מעליו המקטרגים.

ז. בחודש אלול יתקן כל העוונות והפגמים שפגם ושעוות, ויתקן כל פגם כראוי כפי מה שנתבאר בתיקוני עוונות בשערוה"ק להאריז"ל. ומנהגנו בק"ק חסידים "נהר שלום" תכב"ץ לערוך תיקון הכללי להרש"ש זיע"א הכולל תיקון לעוונות קלים וחמורים ר"ל בחודש זה, ומתענים יום אחד ופודים שאר ימי התעניות בצדקה.

ח. נהגו ללמוד תיקוני זוהר בימים אלה, דהיינו להתחיל בר"ח אלול ולסיים ביוהכ"פ, ובזה תטהר נשמתו ותזדכך, והוא מתקן עולם העשיה אשר שם מגיע פגם חטאו ביותר.

ט. אנשי מעשה נוהגים לבדוק בחודש זה התפילין והמזוזות, ועכ"פ יראה שיבדוק המזוזות כדינם פעמיים בשבע שנים.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!