חומרת המזלזל בכבוד חכמים

כ"ב ניסן תשפ"ה | 20/04/2025 | 14:18

מעשה נורא עם מהר"י בן לב

ובענין זה של כבוד רבו וחומרת המזלזל בכבוד חכמים נביא כאן את אגרת החלום המפורסמת, שנכתבה על ידי הגאון הקדוש רבי מרדכי מאושמינא, שהיה בעל מופת מפורסם בכל גלילות ליטא. וכפי שהובאה בספר "ילקוט לקח טוב" על הפרשה.

האיגרת נסובה על מעשה שאירע בשנת חמשת אלפים ש"ה, בעיר סאלוניקי. איש בליעל אחד, שרבי יוסף בן לב הוציא פסק דין נגדו, פגש את המהריב"ל ברחוב וסטר לו על לחיו לעיני קהל ועדה, ואף אחד לא מחה בידו, משום שהיה עשיר גדול, תקיף ואלים. כאשר הגיע המהריב"ל לפני החנות של בשם אחד, קרע את בגדיו ואמר: שומו שמים על זאת. באותו לילה נכנס הבשם לחנות וראה שם עכבר. כאשר ניסה להתקרב אל העכבר כשנר בידו התלקחה הסחורה שבחנות, ופרצה דליקה גדולה. באותה שריפה עלו באש כחמשת אלפים בתים של יהודים, וכמה בתי כנסיות ובתי מדרשות. ומספר ההרוגים הגיע לשלש מאות וארבעה עשר, כמנין שד"י.

באותו זמן, כבר נודע שהמהריב"ל חיבר ארבעה חלקים שאלות ותשובות ושיטות וחידושים על כמה מסכתות, ועל כמה עניינים קשים מרש"י ותוספות והפוסקים; הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, הר"ן, ובעל הטורים, ורבנו ירוחם, וביתר האחרונים בפלפול עצום וגדול.

וזה דבר האיגרת:

ב"ה יום ו' כ"ח שבט תרמ"א, פה קהילת בוטען.

שלום וישע רב לכבוד ידיד ה' וידיד נפשי, הלא הוא הרב הגאון החריף ובקי סיני ועוקר הרים, הרב הצדיק ועניו המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו, רבי פנחס מיכאל הרב דקהילת קודש אנטיפאלע.

אחרי דרישת שלומו הטוב כבוד תורתו הרמה, הנני לספר מעשה נורא, ומסתמא לא יגלו לשום אדם בעולם, רק יצניעו במקום שאין יד אדם שולטת בו, או יקרעו אותו לקרעים באופן שלא יתגלה זאת לשום אדם בעולם.

בליל ערב יום כיפור, בלומדי אז שיעור הקבוע לי נפלה תרדמה עלי וישנתי. בחלומי, בא אלי איש הדר בתואר פנים וזקנו מגודל. בהביטו אלי נרתעתי, ואחז בידי ואמר: מה לך נרדם, קום קרא אל אלקים. ונרתעתי מאד, ואיקץ והנה חלום. ואמרתי חלומות שוא ידברו. בכל זאת היה לבי נוקפי, וחרדה גדולה נפלה עלי, והלכתי לישון עוד על מיטתי, והנה בחלומי בא אלי עוד פעם איש הדר הנ"ל, ועוד שני אנשים עמו. ואמרו לי שני האנשים: תדע שזה חלום אמת, ולא תאמר נואש, ונשתוממתי מאד.

אז קרא אלי איש הקדוש הנ"ל ואמר לי: הווה מפשפש במעשיך, כי אני בשליחות מעולם העליון בא אליך. אז התחזקתי ואמרתי לו: באיזו שליחות באתם אלי. ומחמת הקול הגדול שדברתי עמו הקיצותי משנתי, וארא והנה חלום. ואמרתי עוד הפעם: החלומות לא מעלין ולא מורידין. בכל זאת, מחמת שהיה לבי נוקפי, נפלה חרדה עלי ולא ישנתי עוד בלילה הזה.

וביום כיפור בכיתי מאד בכיה גדולה שלא הורגלתי בה מעולם, ולא ידעתי מה זו הבכיה שאני בוכה כל כך. ואמרתי בלבי: אפשר מחמת החלום הנ"ל אני בוכה, כי לב וכו'. ולא היה לי חלום עוד, עד שמיני עצרת. אז ישנתי בלילה תוך הסוכה כמנהגי, ובאמצע שנתי בא אלי עוד הפעם איש הדר הנ"ל בבגדים לבנים, ונרתעתי בהביטי אל גודל יופיו ומראהו הנורא מאד.

ואז קרב האיש ואמר אלי: הבכי שבכית ביום כיפור הועיל מאד, עד ששלחוני להבינך ולהגיד לך אשר תוכל לתקן ולבטל הגזירה. אז אמרתי לו: לא ידעתי מה אתקן ומה היא הגזירה. ושתק האיש הנ"ל ועמד בשתיקתו ערך רבע שעה, ואז התחלתי לבכות מאד בחלומי ואמרתי: לא ידעתי מה זה החטא הגדול שחטאתי, עד ששלחו לי שלוחים מעולם העליון. ובכיתי הרבה מאד בחלומי, ומחמת גודל הבכייה הקיצותי משנתי.

ובהקיצי לא אמרתי עוד שזהו רק חלום ודברים בטלים, כי ראיתי אשר דבר הוא. וביום שמיני עצרת הייתי בשמחה גדולה מאד, ולא ידעתי אז מה השמחה אשר מעולם לא היתה לי שמחה כזו. ובליל שמחת תורה כאשר ישנתי על מיטתי, באמצע שנתי בחלומי, והנה בא אלי עוד איש הדר הנ"ל. זיו תוארו היה נורא מאד ומעוטף בלבנים, וקרב אלי ואמר: עד מתי יהיה לי טרחה עבורך לילך אצלך ממקומי הנכבד. ואז התחזקתי ואמרתי לו: בזכות התורה ובזכות התנאים והאמוראים שלמדתי אותם ויגעתי בם, הנני אבקש מכם להגיד לי כל ענין השליחות שלכם, ולבאר לי בביאור יפה שאוכל להבינם.

ואז הלך אתי לחדר יפה ונעים מקושט בתכשיטין ולא תשבע עין מלראות זאת, ואמר לי: שב בני שב, ואגלה לך ענין סתר והשליחות שלי. וישבתי על כסא אחד, והוא ישב אצלי ואמר לי הנני מגלה לך סתרים:
תדע שאני מהר"י בר לב, ובעת שהייתי בחיים בזה העולם, ישבתי על כסא דין לשפוט בין איש ובין רעהו. ובאו אלי שני אנשים בדבר איזה משפט ויצא אחד מהם חייב, ולא רצה לציית לדין מחמת שהיה איש אלים. ואז הזהרתי אותו באזהרה הידועה ויצאתי לחוץ. בא אלי האיש הנ"ל שיצא חייב מאתי והכה אותי על לחיי, וענין זה חקוק על עצמותיו עד היום, ואין לו שום תקומה עד היום. ונגזר עליך שאתה מיוצאי צאצאיו לתקן אותו, ותהיה לו תקומה על זה. ואז נרתעתי והשתוממתי, ונשארתי כאבן דומם ערך רבע שעה.

ולאחר זה נגע בפי המהריב"ל ואמר לי: מה זה שתקת. ואז התחלתי לבכות מאד, ואמרתי: לא ידעתי במה אתקן אותו, כי אין לי ידיעה בייחודים וכוונות. אז אמר לי המהריב"ל: תדע שכך נגזר עליך אשר תקנה הספר שו"ת מהר"י בן לב ותלמוד אותו בקביעות, עד שיהיה שגור בפיך מראשו ועד סופו, ואז תהיה תקומה גדולה אליו ויוכל לעלות ממדרגה למדרגה. אמרתי לו להבין מהו ממדרגה למדרגה. ואמר לי בלשון רכה: בהדי כבשי דרחמנא למה לך.

אמרתי לו: כמה אלמוד התשובות הנ"ל שיהא שגור בפי. אמר לי: לא פחות מארבע שנים. ואז אמרתי לו: אין לי תשובות מהר"י בן לב. ואמר לי: תבקשם ותמצאם לקנות. רק דבר אחד אני מגלה לך, אשר אתה מוכרח לקנותם דוקא אצל הרב דאנטיפאלע שיש לו תשובות הנ"ל. ואמרתי לו: מדוע דוקא אצל הרב הנ"ל, ובתוך אמירה זו הקיצותי משנתי ונרתעתי מאד. ואז אמרתי בליבי כי אפשר זהו דבר בטל לקנותו דוקא אצל הרב הנ"ל. אפשר די לקנות אותו במקום אחר.

ובין כה וכה נתרבתה עלי טרדת העיר, והתחלתי לבקש איזה אנשים שישיגו עבורי לקנות הספר הנ"ל. ומזה כשני שבועות בחלומי, בא אלי עוד הפעם איש הדר הנ"ל. ואמר לי בדברים קשים: למה תמתין לתקן שליחות. ואמרתי לו: הלא אני מבקש אותו לקנות. ואמר לי: הלא הזהרתי אותך לקנות דוקא אצל הרב דאנטיפאלע. ואמרתי לו: מה טעם בזה. ואמר לי: מחמת ששימשת את הרב דאנטיפאלע זכית בזה להיות שליח אליו, ואגלה לך ענין זה. תדע, אשר גם על הרב הנ"ל יש איזה דברים למעלה, כי הוא הכין את עצמו להדפיס ביאורים על הש"ס תמורה ומעילה (וזה איני זוכר איך אמר לי לתמורה ומעילה או מעילה בלבד), ולא קיים הכנתו. על כן מוכרח הוא גם כן לתקן זה, והמעות שיקבל ממך עבור המהריב"ל, יתחיל להכין את עצמו להדפיס הנ"ל. ואמרתי לו: מה ענין זה לזה. ואמר לי: בהדי כבשי דרחמנא למה לך. וחזר וצעק בקול: תראה למען השם לקיים אזהרתי תיכף ומיד, ולא תשנה מכל דברי אף כקוצו של יו"ד, ואז יהיה טוב לך וגם לאחרים. מחמת הקול, הקיצותי משנתי.

למחר, היה ברצוני לשלוח שליח מיוחד אליכם לספר כל הענין, רק התעכבתי מעט מחמת צרכי ציבור שהיתי טרוד בהם מעט. ובשבוע שעבר בלילה כשהתחלתי לישון, מרוב צערי ויגוני על זוגתי שנחלתה בחולי גדול, בא אלי עוד הפעם המהריב"ל ואמר לי בקול: "תדע שזוהי אזהרה אחרונה שאני מזהירך, וחולי זוגתך לך האות מחמת זה שנתעצלת באזהרתי, על כן תראה למען השם תיכף לשלוח להרב הנ"ל דוקא, ותקנה ממנו התשובות שלי ותלמוד עד שיהא שגור בפיך כמעט בעל־פה. ואז הקיצותי משנתי בחרדה גדולה, והתחלתי לשכור שליח מיוחד אל כבודכם.

רק נודעתי, שהמוסר כתב זה נוסע אל כבוד תורתו הרמה באיזה דבר ענין. על כן מורי ורבי, חמלו נא ורחמו נא עלי לפרוש כנפי החמלה עלי לשלוח לי התשובות מהריב"ל, ומעות כמה שירצו אסלק לכם עבורו, רק לשלוח לי ואתחיל לתקן התיקון. זוגתי מאד בסכנה גדולה, ה' ירחם עליה, אבקש מכבוד תורתו הרמה להתפלל עליה.

ידידם עוז בלב ונפש, הכותב מעמקי הלב בדמעות שליש.

מרדכי החונה פה קהילה הנ"ל.