איסור עשיית מלאכה ביום הכיפורים

כ"ח אלול תשפ"ה | 21/09/2025 | 01:33

מצות לא תעשה לעשות מלאכה ביום הכיפורים, שנאמר (ויקרא טז, כט) "וכל מלאכה לא תעשו", ונאמר (ויקרא כג, ל) "שבת שבתון הוא לכם" - אחת ללמד על שביתה מאכילה ומשאר דברים האסורים ביוה"כ משום עינוי, והשניה ללמד על איסור מלאכה - והעושה מלאכה ביוה"כ ביטל מצות עשה, ועובר על ל"ת, ובמזיד חייב כרת ^א.

א. מלאכת אוכל נפש, אף על פי שהיא מותרת ביום טוב, הרי היא אסורה ביוה"כ כבשבת, שנאמר בו (שם) "כל מלאכה לא תעשו", ואף מלאכת אוכל נפש בכלל ^ב.

ב. כל מלאכה שחייבים עליה בשבת, חייבים עליה ביום הכפורים, וכל שבשבת פטור אבל אסור, גם ביום הכפורים הדין כן. אלא שהשבת בסקילה, ויום הכפורים בכרת. וכל מוקצה שאסור לטלטלו בשבת, אסור לטלטלו ביום הכפורים ^ג.

א. כ"כ הרמב"ם בספר המצוות וז"ל והמצוה השכ"ט היא שהזהירנו מעשות מלאכה ביום הכפורים והוא אמרו בו (אח"מ טז. אמור כג, פנחס כט) כל מלאכה לא תעשו. והעובר על לאו זה במזיד חייב כרת כמו שבאר הכתוב (אמור) ואם היה שוגג יקריב חטאת קבועה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בביצה ובמגלה (ז:) וזולתם.

וכ"כ בחיבורו (פ"א מהלכות שביתת עשור ה"א) וז"ל מצות עשה לשבות ממלאכה בעשור לחדש השביעי שנאמר שבת שבתון הוא לכם, וכל העושה בו מלאכה, ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר ובעשור וגו' וכל מלאכה לא תעשו, ומה הוא חייב על עשיית מלאכה ביום זה, אם עשה ברצונו בזדון חייב כרת, ואם עשה בשגגה חייב קרבן חטאת קבועה.

ב. משנה מגילה (ז:) ורמב"ם (פ"א מהלכות שביתת עשור הי"ב) ולומדים זאת ממה שנאמר ביוה"כ, שבת שבתון הוא לכם, כדרך שנאמר בשבת, וביום השביעי שבת שבתון, מלמד שאין הפרש בין יוה"כ לשבת באיסור מלאכה.

ג. כ"כ מו"ר מופת הדור בחזון עובדיה (ימים נוראים דיני חמשה עינויים הלכה ג) ובמקורות שם - שו"ע (סי' תריא סעי' ב). וטלטול מוקצה שמותר בשבת, כגון עצמות וקליפין הראויים למאכל בהמה, וכן פירות העומדים לסחורה, ואע"פ כן החמירו שלא לטלטלן ביו"ט, משום דילמא אתי לזלזולי ביה (ביצה ב:). מ"מ ביוהכ"פ לא שייך לומר כן, כי יוהכ"פ חמיר לאינשי לא פחות משבת, וכמ"ש התוס' חולין (קא:) ד"ה הזיד בשבת, וי"ל דיוהכ"פ חמיר להו לאינשי, לפי שהוא יום מחילה וכפרה. ע"כ.