דיני תפילת נעילה

ד תשרי תשפ"ו | 26/09/2025 | 13:37

א. זמן תפילת נעילה כשהחמה בראש האילנות עם דמדומי חמה ^א. ואח"כ יאמרו לשם יחוד קבה"ו וכו', ופותחין ההיכל ^ב ואח"כ יאמרו אל נורא עלילה וכו' בהתעוררות גדולה, ואשרי יושבי ביתך וכו' ותפילת נעילה.

ב. ראוי ונכון לכל חכם ורב בקהילתו לומר דברי מוסר והתעוררות ודברי כיבושין קודם תפילת הנעילה שהיא החתימה של כל ימי הרחמים והסליחות והכל הולך אחר החתום ^ג.

ג. טוב ונכון שכל אדם יקבל על עצמו קבלה אחת קטנה וחזקה בעת הנעילה ובפרט במעלת זיכוי הרבים וכד' ^ד.

ד. זמן תפילת נעילה הוא זמן החותם הפנימי ולכן הוא זמן דין, ולכן צריך להתאמץ לכוין בתפילתו, ואנו מכונים ליתן למלכות ג' חותמות, שהם ג' מלויי אהי"ה כמנין חות"ם, א' בזכרנו, ב' בהמברך את עמו בשלום, ג' בכתר שבחזרת נעילה ^ה.

ה. ישתדל השליח ציבור להגיע לברכת כהנים קודם השקיעה, כדי שיוכלו הכהנים לשא את כפיהם ^ו.

ו. בכל מקום שאומרים בתפילת יוה"כ כתבנו, יאמר בנעילה חתמנו ^ז. ואם טעה ואמר כהרגלו אין מחזירין אותו ^ח.

ז. בסוף הסליחות של תפילת נעילה, אומרים בהתעוררות גדולה פסוק "שמע ישראל" פעם אחת בלבד, ובשכמל"ו פעם אחת ואח"כ יאמרו שבע פעמים פסוק "קראתי בכל לב ענני ה' חקיך אצרה", ואומר השליח צבור פעם אחת וכל הקהל עונים אחריו. אח"כ אומרים פסוק "ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים" שבע פעמים, כמבואר סודו בשער הכונות (דף קב ע"ג) ^ט. ובקדיש תתקבל תוקעים בשופר תשר"ת תש"ת תר"ת, ואחר הקדיש תוקעים תרועה גדולה ^י, ואומרים פסוקים השייכים לשנת היובל ^יא.

ח. אף על פי שמן הדין מותר לתקוע בבין השמשות, ואפילו אם חל יום הכפורים בשבת, מפני שתקיעת שופר אינה אלא חכמה ולא מלאכה, מכל מקום הואיל ויש עמי הארץ שתיכף אחר שישמעו התקיעות ילכו לאכול, לכן אין לתקוע אלא אחר צאת הכוכבים, דהיינו עשרים דקות אחר השקיעה, שאז לפי דעת הגאונים יכולים לאכול ^יב.

א. שו"ע (סי' תרכג סעי' ב). היינו שיתחילו העמידה חצי שעה קודם השקיעה כן כתב הכה"ח (ס"ק ח) וז"ל: בטור כתב וזמנה סמוך לשקיעת החמה כשהחמה בראש האילנות. וכן כתב הרמב"ם (בפרק א' מהלכות תפלה) שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה. וסמוך משמע היינו חצי שעה קודם שתשקע החמה, ר"ל שאין השמש נראית עוד על הארץ, וכמו סמוך למנחה שפירושו חצי שעה קודם, וכמו שכתבו הב"ח והט"ז (ס"ק א) ומשנה ברורה (בשער הציון ס"ק ב) דהשמש בראשי אילנות הוא חצי שעה קודם השקיעה. אך מה שכתוב בשו"ע כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה, היינו סמוך ממש עם השקיעה כמו שכתבו הט"ז ומשנה ברורה שם.

ומ"מ במקום שקשה למהר, יכול להקל ולהתחיל קודם החצי שעה ובלבד שלא יתחיל קודם פלג המנחה וכמו שפסק בכה"ח (ס"ק ז) ובאול"צ (ח"ד פרק יט תשובה א).

ב. כ"כ הדרכי משה (שם אות ב) בשם ספר המנהגים ופותחין הארון לכל תפלת נעילה עד הקדיש. כה"ח (שם ס"ק כא). ובחמדת ימים (דף צח ע"ד).

ג. אמרו חז"ל כי בעת הנעילה, הקב"ה מוציא מעליו את כל המיימינים [הסנגורים] ואת כל המשמאילים [הקטגורים], ויושב לבדו וחותם כל אחד ואחד מבאי עולם, ואנחנו מתחננים על נפשנו שברחמיו המרובים ירחם עלינו ויחתום אותנו יחד עם כל ישראל לחיים טובים ולשלום, וכמו שנאמר (שמית לג יט) "וחנותי את אשר אחון, ורחמתי את אשר ארחם".

ד. הנה ידוע דאצל ישראל הקב"ה מצרף מחשבה למעשה, ואצל ישמעאל ראינו שהקב"ה דן אותו באשר הוא שם, וא"כ אדם שמקבל על עצמו קבלה טובה למשך השנה שתבוא, הקב"ה כבר מעכשיו מחשיב לו כל מה שיעשה ויתחזק, כמי שעשה ונמצא מוסיף זכויות על זכותיו.

ה. איתא בזוה"ק (פר' פקודי דף רמח:) בהיכלא תליתאה קיימין ארבע פתחים וכו' פתחא תניינא דא פתחא דחיין ומותין תליין ביה בגין דבהאי פתחא חתמין חתימין דכל פתקין וכו' האי פתחא סתים כל יומי שתא וביומא דשבתא וביומא דחדשא אתפתח לאחזאה חיים בההוא חותמא דתליין ביה חיים בגין דשבת וחדש חותמא דחיים אתקיים בהו, ביומא דכפורי דישראל כלהו קיימי בצלותין ובעותין ומשתדלי בפולחנא דמאריהון סתים ההוא פתחא עד שעתא דצלותא דמנחה, כיון דאעבר האי צלותא דמנחה מאתר בי דינא דהיכלא דזכותא, חד אוירא נפקא ופתחא דא אתפתח והאי ממנא דהיכלא דא קיימא ואינון תרין שמשין חד מימינא וחד משמאלא וחותמי דחיים ומותא בידייהו וכל פתקין דעלמא קמייהו וכדין אחתימו הן לחיים הן למות ודא הוא פתחא דמזרח. עכ"ל. ועי' מ"ש בשעה"כ (ק"ב ע"ב). ובפע"ח (שער יוה"כ דף קמד ע"ב).

ובספר יסוד ושורש העבודה (שער האיתון פרק יא, תפילת נעילה) כתב וז"ל: והיא תפלה נוספת ביום צום הקדוש והנורא הזה, בעת נעילת שער היכל העליון, שקודם שינעלו יכנסו תפלתינו למעלה ויקבלו אותם ברצון למלאות שאלותינו ולמחול ולסלוח את כל עונותינו ופשעינו. ובנעילה הוא חתימת הגזר דין של אדם. וז"ל האריז"ל, ועתה בנעילה הוא חתימת הגזר דין שנכתב בר"ה על בני אדם לשכר ועונש עכ"ל בקיצור. לכן יזדרז אדם מאד ומאד בכוונת תפלה זו ויכניס בלבו דאגה ופחד גדול עם חתימת הגזר דין הנורא הנעשה עליו בעולם העליון בעת הזאת ומה טוב אם יכול להוריד דמעות לעורר הרחמים בעולם העליון כי כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה ואף אם נחתך עליו הגזר דין לרעה ח"ו ע"י הבכי והדמעות יוכל להתהפך לטובה כמבואר בזה"ק ותראהו והנה נער בוכה מיד ותחמול עליו עכ"ל.

וכן הוא באול"צ (ח"ד פי"ט תשובה א בביאורים ד"ה ויש לדעת השי) וז"ל: יש לדעת שאין בכל השנה תפילה חשובה כמו תפילת נעילה, שמבקשים בה על מחילת עוונות ועל הגאולה. (ראה בזוה"ק פרשת פקודי דף רמ"ח ע"ב, ובלבוש סימן תרכ"ג ס"ק ב', ושעה"כ ק"ב ע"ב ובפרע"ח שער יה"כ פ"י). ועל כן, על אף שאין למשוך בכל תיבה ותיבה וכמו שכתב מרן, יש להתפלל אותה בהתלהבות, כי היא עיקר הפרי שבכל תפילות היום, והכל הולך אחר החיתום.

ו. ומ"מ אם התאחרו עד לאחר השקיעה, אפשר לישא כפים עד שלש עשרה וחצי דקות לאחר השקיעה אבל בלילה לא ישאו כפיהם דשב ואל תעשה עדיף. וכ"פ מו"ר באול"צ (ח"ד פרק יט הלכה ב). ומו"ר מופת הדור בחזו"ע (הלכות תפילת נעילה הלכה א) האריך בזה טובא ומסקנתו שאין לישא בלילה אלא רק בבין השמשות ולכן אם הזמן קצר יקצר החזן בפיוטים ויאמר לאחר מכן.

ז. כ"כ הרמ"א (סעי' ב) ובכה"ח (ס"ק יב) בשם המהרי"ל ועוד . וכתב מועד לכל חי (סי' יט אות צא) וז"ל: יזהר בתפילת הנעילה באמירת זכרנו ושאר סדר התפילה לומר במקום כתבנו, חתמנו ושאר לשונות של חתימה, ולא יאמר כהרגלו לשון כתיבה.

ח. כ"כ המהרש"ם בדעת תורה (סי' תרכג ססע"י ב), וטעמו דכיון שאם לא אמר כתבנו כלל אין צריך לחזור, ה"ה במשנה ולא אמר חתמנו אלא כתבנו. ושכן עולה לפי מש"כ הפר"ח (רה"ע סי' קכ ס"ז) דגם החתימה בכלל כתיבה, והוא ע"פ הגמ' גיטין (דף סו:), ואף שבתפילה צריך לומר בלשון מבורר מ"מ כתב למסקנה שבדיעבד יצא. וכ"פ בילקו"י (מועדים עמוד קיג סעי' ל).

ט. שו"ע (שם סעי' ו). וכתב הכה"ח (ס"ק כז) הטעם הוא, ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו לעלות למעלה משבעה רקיעים כיון שכבר גמרו ישראל את תפלתן, כי בשעת התפלה היתה השכינה שרויה בינינו ועכשיו תעלה למקומה. (לבוש, רבנו זלמן אות יו"ד. והוא מדברי סמ"ג שהביא בית יוסף סימן תרכ"ד). והתוספות פרק אין עומדין כתבו הטעם כנגד שבעה רקיעים שמשבחים לבורא שהוא דר למעלה משבעה.

עוד כתב הכה"ח (שם ס"ק כח) והשליח צבור אומר פעם אחת והקהל עונים אחריו, וכן עד שבע פעמים, ואף על פי שאנו כופלים בכל פעם ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים לפעם אחת תחשב. (שער הכוונות דף ק"ב ע"ג). ועיין שם הטעם בסוד.

וכתב היפה ללב (חלק ב אות ב) ונוהגין לומר אחריו בכל פעם פסוק קראתי בכל לב וכו' משום שלא לומר י"ד פעמים ה' הוא האלהים זה אחר זה יעו"ש. וכתב הכה"ח (שם ס"ק כט) והוא נגד דברי האר"י שכתבנו באות הקודם ונגד דברי כל הפוסקים דלא חשו לזה, והטעם משום דבפסוק עצמו כפולים ומה לי שתי פעמים או מאה פעמים. וכן הוא מנהג בית אל יכב"ץ ההולכים על פי דברי האר"י ז"ל לומר אותו שבע פעמים זה אחר זה כדברי שער הכוונות הנז', ופסוק קראתי בכל לב וכו' אומרים אותו שבע פעמים זה אחר זה קודם ה' הוא האלהים, והשליח צבור אומר פעם אחת והקהל עונים אחריו עד שבע פעמים כמו ה' הוא וכו'.

י. השו"ע (שם) כתב ותוקעים תשר"ת. וכתב הכה"ח (ס"ק לא) ומקורו מהטור (סי' תרכד). ובמרדכי ובהגהות מיימוניות כתבו שיש שאינם תוקעין אלא תקיעה אחת ויש תוקעין תשר"ת. והביא דבריהם בית יוסף וכתב ומנהג העולם עכשיו לתקוע תשר"ת וכן כתב סמ"ג עכ"ל. ולכן פסק כן בשלחן ערוך. ובשיירי כנסת הגדולה (בהגה"ט סי' תרכד אות ב) כתב דיש תוקעין עשרה קולות ואין להם סמך. אבל השלחן גבוה בסימן זה (אות יב) כתב דמנהגם לתקוע עשרה קולות תשר"ת תש"ת תר"ת, והביא ראיה מספר המנהיג (סי' סט) יעו"ש.

עוד כתב הכה"ח (שם) ויש נוהגין לתקוע עוד תרועה גדולה אחר סיום קדיש תתקבל, והוא על דרך רמז עלה אלהים בתרועה, לפי שבכאן סיום כל התפילות והבקשות של יום הכפורים. וכל אחד יעשה כמנהגו לפי שאין כאן חיוב מצד הדין רק מנהג ודרך רמז בעלמא. ולדברי הכל אין ברכה בתקיעה זו ואין מדקדקין בה בשום פיסול לא בתקיעה ולא בשופר.

ובטעם תקיעת השופר אץ.בטור (סי' תרכד) כתב, זכר לתקיעת היובל שהיתה ביום הכפורים. וכן כתב המרדכי. ב. בהגהות מיימוניות כתב הטעם, משום דאיתא במדרש (קהלת) דבמוצאי יום הכפורים בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך וכו'. וכן כתב הסמ"ג. ג. התוספות כתבו (בסוף פרק ואלו קשרים דף קיד:) בשם ר"י דמה שתוקעים במוצאי יום הכפורים אינו אלא להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו, וגם להכין סעודת מוצאי יום הכפורים שהוא כעין יום טוב יעו"ש. ד. הרוקח כתב הטעם שתוקעים לומר נצחנו את השטן. ה. הכלבו כתב כדי לערבב השטן שחוזר לשלוט במוצאי יום הכפורים. והביא דבריהם הב"י (סי' תרכד). וגם הלבוש הביא טעמים אלו וכתב עוד טעמים אחרים יעו"ש. ו. הט"ז (ס"ק ב) כתב הטעם שהוא סימן לסילוק שכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרועה. והוא מדברי הלבוש ומטה משה סימן תתפ"ה יעו"ש. ז. הסמ"ג (סי' סט) כתב מפני שאין יום טוב זה מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו, ומצאתי כתוב דלכן יפקידו איש את אחיו בצאתו מבית הכנסת ויאמר איש לרעהו כדרך שאומר בשבת ויום טוב בצאתו מבית הכנסת.

יא. כה"ח (שם ס"ק לח) וז"ל: אחר סיום תפלת נעילה נוהגין אנו לומר כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכו' שלש פעמים, ואחר כך אומרים יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה, ואחר כך השליח צבור אומר לך אכול בשמחה לחמך וכו'. כנסת הגדולה בהגהות הטור סימן תרכ"ד. אלא שכתב דמשום דראשי תיבות של אכול בשמחה לחמך הוא אב"ל יש להפך ולומר לך בשמחה אכול לחמך וכו' יעו"ש.

יב. מו"ר מופת הדור בחזו"ע (מוצאי יום הכיפורים הלכה יז). וע' בשו"ת יביע אומר (ח"ז סי' מא וחלק י סי' לא).