מאמרי הזוהר הקדוש פרשת שמות

י"ב טבת תשפ"ו | 01/01/2026 | 20:34

הנה נודע בספר בראשית כי יעקב אבינו ובניו י"ב השבטים ירדו למצרים והיו בארץ גושן וכו', ואח"כ נפטר יעקב ונקבר במערת המכפלה, ואח"כ מת גם יוסף ויישם בארון במצרים, ואחריו כל שאר השבטים אשר הושמו גם הם בארונות במצרים, האחרון שנפטר הוא לוי, ועם פטירתו החל השעבוד. ומגלה לנו הזוה"ק, כי בגלות מצרים ירדו נשמות השבטים והאבות הקדושים והשכינה הקדושה וצבאות מלאכי מעלה, כולם ירדו עם עם ישראל בגלות לעודד אותם, והם ג"כ יעלו עמהם בצאתם מן הגלות, ועליהם נאמר בספר שמות ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה שהן נשמות השבטים.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב וְגוֹ'.

ח"ב ב' ע"ב

אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִנּוּן רְתִיכִין וּמַשִּׁירְיָין עִלָּאִין, דְּנָחֲתוּ עִם יַעֲקֹב, בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא, בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם הן מרכבות ומחנות עליונים שירדו עם יעקב ביחד עם השכינה בגלות מצרים.

ח"ב ז' ע"א

וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, מֶלֶךְ חָדָשׁ, חָדָשׁ מַמָּשׁ הָוָה חדש ממש היה כפשוטו. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר דְּהָוָה מְחַדֵּשׁ גְּזֵירִין, דְּלָא חִידֵּשׁ מַלְכָּא אַחֲרָא מִקַּדְמָת דָּנָא רבי יוסי אמר הוא פרעה הקודם שהיה אלא שהיה מחדש גזירות חדשות מה שלא חידש מלך אחר מכל המלכים שקדמוהו. אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף, כָּל הַהוּא טִיבוּ, דְּעָבַד יוֹסֵף בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם פי' שלא ידע כל אותו הטוב שעשה יוסף בארץ מצרים, דִּכְתִּיב, (בראשית מ"ז) וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה ועי"ז מצרים נעשתה לאחת המדינות העשירות. וְקִיֵּים לוֹן בִּשְׁנֵי כַּפְנָא והחיה אותם בשנות הרעב, כָּל הַאי לָא דָּכִיר, וְעָבִיד גַּרְמֵיהּ דְּלָא יָדַע בֵּיהּ כל זה לא זכר ועשה עצמו כאילו שלא ידע בכל זה.

רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוּדָה, הָווּ יָתְבֵי וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן רבי יהודה ורבי יוסי היו יושבים ועוסקים בתורה לפני ר' שמעון, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי דִּכְתִּיב וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם, וְתָנֵינָן, דְּאִיהוּ קָם מִגַּרְמֵיהּ אמר רבי יהודה זה שכתוב ויקם מלך חדש ולמדנו שהוא קם מעצמו, מַה דְּהָוָה שָׁפַל, קָם, וְלָא אִתְחַזֵּי לְמַלְכָּא, וּבְעוּתְרָא קָם מי שהיה שפל קם למלוך מעצמו ולא ראוי להיות מלך ובעשירות שהיתה לו קם למלוך. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כֹּלָּא הָכִי הוּא, כְּגַוְונָא דְּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דְּלָא אִתְחַזֵּי לְמַלְכָּא, וְקָם מִגַּרְמֵיהּ אמר רשב"י הכל היה כך כמו שלמדתם כעין שהיה עם אחשורוש שלא היה ראוי להיות מלך וקם מעצמו למלוך, וְקָם בְּעוּתְרָא, וּבָעָא לְאוֹבָדָא לְיִשְׂרָאֵל מֵעָלְמָא וקם בכח העושר ורצה לאבד את ישראל מהעולם, אוּף הָכָא, הַאי לָא אִתְחַזֵּי לְמַלְכָּא, וְקָם מִגַּרְמֵיהּ, וּבָעָא לְאוֹבָדָא לְיִשְׂרָאֵל מֵעָלְמָא אף כאן זה פרעה לא היה ראוי להיות מלך וקם מעצמו למלוך ורצה לאבד את ישראל מן העולם, דִּכְתִּיב וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ וְגוֹ', הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ וְגוֹ', וְכַד הָוָה קָם מַלְכָּא לְעֵילָּא, קָם מַלְכָּא לְתַתָּא ואמר לעמו איך וכיצד נאבד אותם מן העולם שכתוב ויאמר אל עמו הבה נתחכמה לו כי נתחכמה אותיות נחתוך מ"ה ח"ו וכאשר היה קם מלך למעלה, כלומר השר שלהם קם מלך למטה.

ח"ב ט"ז ע"א

תָּא חֲזֵי בא וראה, בְּנֵי יַעֲקֹב כֻּלְּהוּ הָווּ מֵתִין בְּהַהוּא זִמְנָא וְנָחֲתוּ אִלֵּין וְאִלֵּין בני יעקב כולם כבר היו מתים באותו זמן וירדו אלו שהן נשמות השבטים ואלו השכינה הקדושה עם המלאכים בגלות [א].

רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ, הַאי פָּרַשְׁתָּא מִלִּין עִלָּאִין אִית בָּהּ זו הפרשה דברים עליונים יש בה, דִּתְנָן בְּשַׁעֲתָא דְּנָחֲתוּ אִלֵּין רְתִיכִין וּמַשִּׁרְיָין קַדִּישִׁין שלמדנו, בשעה שירדו אלו המרכבות והמחנות הקדושות של השכינה, דְיוֹקְנֵיהוֹן דִּשְׁבָטִין דִּגְלִיפִין לְעֵילָּא, כֻּלְּהוּ עַאלָן לְמֵידָר עִמָּהוֹן צורות נשמות של השבטים שחקוקות למעלה, כולם נכנסו לגור עמהם בגלות. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וזה מה שכתוב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ צורות נשמותיהם של השבטים ושל בני ביתם כולן באו להיות עם בניהם בגלות. וּכְתִיב, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי דהיינו צורת נשמתם, אבל עיקר נשמתם הן למעלה בג"ע במקומן.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב וְגוֹ'. אִתְחַזָּר פָּרַשְׁתָּא דָּא לְמָה דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי יְהוּדָה, וְכֹלָּא הָוָה חוזרת פרשה זו, לפי מה שאמר רבי יוסי בר' יהודה ופירש, שכמו שהשבטים באו בחייהם עם יעקב, כן במיתתם באה צורת נשמתם וירדה עם השכינה ועם ישראל בגלות.

ח"ב ט"ז ע"א

וְתָא חֲזֵי ובא וראה, רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, כַּד הָוָה מָטֵי לְהַאי פָּסוּק, הָוָה בָּכֵי כאשר היה מגיע לזה הפסוק ואלה שמות בנ"י, היה בוכה. דְּתַנְיָא ששנינו, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, בְּשָׁעֲתָא דְּאָזְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא בשעה שהלכו ישראל בגלות מצרים, אִתְכַּנָּשׁוּ כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתְהוֹן דִּשְׁבָטִין לִמְעָרְתָא דִּכְפִלְתָּא התאספו כל הנשמות של השבטים למערת המכפלה.

צָוְוחוּ וְאָמְרוּ צעקו ואמרו, סָבָא סָבָא, כְּאֵבָא דִּבְנִין לָאו בְּלֵאוּתָא (בְּגָּלוּתָא) דְּעָלְמָא דֵּין יעקב יעקב, הכאב של הבנים אי אפשר ללאות ולסבול בגלות של העולם הזה, בָּנֶיךָ כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּקַשְׁיוּ בניך כולם משתעבדים בעבודה קשה, עַם אַחֲרָן עָבְדִין בְּהוּ נוּקְמִין דְּעָלְמָא עם אחר עושים בהם נקמות גדולות שיש בעולם.

בְּהַהִיא שָׁעֲתָא, אִתְּעַר רוּחֵיהּ דְּהַהוּא סָבָא באותה השעה נתעורר רוחו של אותו סבא יעקב אבינו, רְשׁוּתָא שָׁאִיל וְנָחִית ביקש רשות מהקב"ה וירד למצרים. קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל רְתִיכוֹי וּמַשִּׁרְיָיתֵיהּ, וּמַלְכֵּיהוֹן בְּרָאשֵׁיהוֹן ואז קרא הקב"ה למרכבותיו ולמחנותיו, והמלך הקב"ה בראשם, וְנָחֲתוּ כֻּלְּהוּ עִם יַעֲקֹב וְעִם שִׁבְטוֹהִי וירדו כולם עם יעקב אבינו ועם נשמות השבטים. וא"כ לפי זה שְׁבָטִין נָחֲתוּ חַיִּין עִם אֲבוּהוֹן השבטים ירדו בעודם חיים ממש עם יעקב אביהם, וּשְׁבָטִין נָחֲתוּ מֵתִים עִם אֲבוּהוֹן והשבטים ירדו ג"כ במותם, פי' צורת נשמתם, עם יעקב אביהם, הָדָא הוּא דִכְתִיב זה הוא מש"כ וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְגוֹ', וּכְתִיב, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וְגוֹ'. וְתָא חֲזֵי ובא וראה, מֵתִים הָווּ וְנָחֲתוּ, וּכְתִיב וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם כי כבר היו מתים וירדו למצרים, וכתוב שנשמתו של יוסף היתה במצרים גם אחרי שמת. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּהַאי אִתְקָרֵי בזה נקרא יוסף (תהלים ק"ג) כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.

כאשר האדם זוכה לשמור את עצמו מכל משמר שלא יפול חלילה בעוון הנורא של פגם הברית, וכן המקבל על עצמו את מצות העשה של התשובה, ומתקן את אשר פגם, זוכה למעלות אדירות ונשגבות בעולם הזה ובעולם הבא. על מנת להלהיב את הלבבות, הבאנו מעט מדברי קדשו של התנא האלהי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א על אודות מעלת "שומר הברית"

וְעַל דָּא, כָּל מַאן דְּנָטַר בְּרִית קַדִּישָׁא כל מי ששומר אות ברית קודש, כְּאִילּוּ קִיֵּים אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא כּוּלָּהּ כאילו קיים כל התורה הקדושה כולה, דְּהָא בְּרִית שָׁקִיל כְּכָל אוֹרַיְיתָא שהרי הברית שקולה ככל התורה, כי התורה עצמה נקראת ברית כמ"ש, זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם.

תּוּ, הַהוּא בַּר נָשׁ, דְּזָכֵי לְמִנְטַר אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא, וְעָבִיד פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא עוד, אותו האדם שזוכה לשמור את אות ברית קודש ומקיים את כל המצוות, צַדִּיק אִקְּרֵי, וּמֵרֵישֵׁיהּ וְעַד רַגְלוֹי הֲכִי אִקְּרֵי נקרא צדיק מכף רגל ועד ראש, שכל אבריו טהורים וקדושים. וְכַד בִּרְכָאן נָגְדִין לְעָלְמָא, שָׁרְיָין עַל רֵישֵׁיהּ וכאשר הברכות יורדות לעולם, קודם כל שורים על ראשו, ודרכו עובר השפע לכל העולם, וּמִנֵּיהּ קָיְימֵי בִּרְכָאן לְעָלְמָא, בִּבְנִין קַדִּישִׁין זַכָּאִין דְּאוֹקִים וממנו באה הברכה לעולם בזכות הבנים הקדושים והצדיקים שזוכה להביא לעולם.

זַכָּאָה מַאן דְּנָטִיר בְּרִית דָּא אשרי מי ששומר את הברית הזאת. וְעַל דָּא, יִשְׂרָאֵל אִתְחַזּוּן כָּל דְּכוּרִין, דְּנָטְרִין אָת קַיָּימָא דָּא, קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא ולכן הזכרים מעם ישראל ששומרים אות ברית קודם זה זוכים לעלות ולהראות לפני ה' יתברך בעליה לרגל בבית המקדש, שנאמר "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר". מַאן אִיהוּ דְּיָכִיל לְנַזְּקָא לִבְרָא דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעוּ, אֲבוּהּ מִכָּאן, וְאִמֵּיהּ מִכָּאן, וְאִיהוּ בֵּינַיְיהוּ וכשם שאף אדם לא יכול להזיק לאותו הבן כאשר הוא בין אביו ואמו. וְדָא כַּד אִיהוּ אַחֲרֵי יְהֹוָה כך שומר הברית ההולך אחרי מצוות ה', אין בכוחו של אף אדם בעולם להזיקו.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּכָל זִמְנָא דִּבְנֵי נָשָׁא יִתְאַחֲדוּן בִּבְרִית דָּא וְלָא יִשְׁבְּקוּן לֵיהּ אמר רבי אלעזר: בכל זמן שעם ישראל שומרים את הברית קודש ולא יעזבו אותה, לֵית עַם וְלִישָׁן בְּעָלְמָא דְּיֵיכוּל לְאַבְאָשָׁא לוֹן אין בכוחה של אף אומה ולשון להזיק להם.

וְהַהוּא דִּמְמֻנֶּה עַל גֵּיהִנָּם דומ"ה שְׁמֵיהּ, וְכַמָּה רִבּוֹא דְּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה בַּהֲדֵיהּ, וְקָאִים עַל פִּתְחָא דְּגֵיהִנָּם ואותו הממונה על גיהנם שמו דומ"ה, וכמה אלפי מלאכי חבלה עמו, הוא עומד על פתחה של גהינם, וְכָל אִנּוּן דְּנָטְרוּ בְּרִית קַדִּישָׁא בְּהַאי עָלְמָא, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִקְרַב בְּהוּ וכל אותם ששמרו את אות ברית הקודש בעולם הזה, אין לו רשות להתקרב אליהם.

פָּתַח וְאָמַר רבי שמעון בר יוחאי זיע"א מבאר את הפסוק, (תהלים לא) בְּטַח בַּיהֹוָה וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. בְּטַח בַּיהֹוָה, כִּדְקָא יָאוּת, וַעֲשֵׂה טוֹב, תִּקּוּנָא דִּבְרִית קַדִּישָׁא, דִּתְהֵא מְתַקֵּן לֵיהּ, וְנָטִיר לֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת בטח בה' ־ אם יבטח האדם בה' יתברך בכל לבו. ועשה טוב - ויתקן את אות ברית קודש ־ וישמור אותה כפי שצריך. וְאִי תַּעֲבִיד דָּא, תִּתְעַנַּג עַל יְהֹוָה וְיִתֵּן לְךָ מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ. כָּל דָּא אִתְתַּקָּנַת בְּתִקּוּנָא דִּבְרִית אם האדם עושה כך, הוא יזכה להתענג על השם, והשם יתברך ימלא את כל משאלות לבו, כל זה בזכות תיקון הברית. כֵּיוָן דְּאִתַּקָּנַת בְּרִית, אִתַּקַּן כֹּלָּא מכיון שתיקון הברית הוא התיקון לכל, כך כל הברכה והשפע בשני העולמות תלוי בשמירת ובתיקון הברית.

כָּל מַאן דְּנָטַר בְּרִית דָּא, אִיהוּ אִשְׁתַּזִּיב לְעֵילָּא וְאִשְׁתַּזִּיב לְתַתָּא כל מי ששומר את הברית הזו, הוא ניצול למעלה בעולם הבא מכל המקטרגים ומגיהנם, וניצול למטה בעולם הזה מכל הדינים ומכל צרות החיים.

וּמָאן דְּנָטִיר אוֹת בְּרִית, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לֵיהּ בְּגִינַהּ בְּכָל אֲתַר, וּמְכַסֵּי עֲלוֹי מִשָּׂנְאוֹי וכל השומר את הברית, בזכות זה הקדוש ברוך הוא שומר אותו בכל מקום, ומכסה עליו מפני שונאיו שלא יוכלו לראותו ולהזיקו.

דִּבְזִמְנָא דְיֵיתֵי מְשִׁיחָא, כָּל אִנּוּן דְּנָטְרוּ אוֹת בְּרִית, יַשְׁזִיב יָתְהוֹן מִמּוֹתָנָא כי בזמן שיבוא מלך המשיח, כל אותם האנשים ששמרו את אות הברית ינצלו מחבלי המשיח וה' יתברך יציל אותם ממות.