בית - מועדי-ישראל - שבת מברכים חודש שבט

עוד עדכונים

שבת מברכים חודש שבט

י"ח טבת תשפ"ו | 07/01/2026 | 21:01

 

חודש שבט מזלו "דלי", שבו שואבים מים, כי בחודש הזה כבר ירדו רוב גשמי השנה, הבורות נתמלאו מים והבארות עולות על גדותיהן, ואז שאיבת המים בדליים נעשית בקלות, וכן יש שפע של מים להשקות השדות.

כידוע המים רומזים אל התורה כמש"כ "הוי כל צמא לכו למים", כי בחודש זה התחיל משה לבאר את התורה לכל ישראל כמש"כ (דברים) "בעשתי עשר חודש באחד לחודש הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר", שלושים ושבעה יום דרש משה לפני קהל ישראל והוכיחן והדריכם ופשט להם ספקותיהם. באחד בשבט החל לדרוש וסיים בז' באדר - יום פטירתו.

 
בר"ח שבט נפתחים כל מעיינות החכמה

והחידושי הרי"ם זי"ע היה אומר דביום זה נפתחים כל מעיינות החכמה, וכל דבר חידוש שתלמיד וותיק עתיד לחדש במשך כל השנה נמשך מהאי יומא, על כן, על כל אחד לעורר את נפשו בלבו מזה היום והלאה בהתחזקות בתורה. ואמר משמו של הרה"ק האבני נזר זי"ע, שיש בידו להרגיש חילוק בין דברי תורה שהתחדשו מקודם לר"ח שבט, לבין אלו שהתחדשו תיכף לאחר ר"ח שבט.

 
יש בכח התורה והמצוות שישראל לומדים ומקיימים לבטל את הוראת המזל

לא בכדי באר משה את כל התורה דווקא בחודש זה, כי מזל חודש זה - דלי, הוא מזלם של ישראל, ונתכוון בזה להורות לישראל - אל תפחדו מאותות השמים ומזלותיהן, וכבר נודע מה שאמרו רבותינו - ישראל למעלה מן המזל, כלומר יש בכח התורה והמצוות שישראל לומדים ומקיימים לבטל את הוראת המזל, וז"ש "הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר" לאמר ר"ת אין מזל רע לישראל.

והפירוש שאין מזל לישראל הוא, כי ידוע שבני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא, והנה כל הדברים שמגיעים לאדם הם מעשר ספירות, בני - מהבינה. חיי - מהחכמה - - והחכמה תחייה בעליה. מזוני - מהכתר שממנו מגיע כל השפע. וזה שאמרו "מאין יבוא עזרי" אַיִן - א' כתר. י' - חכמה. נ' - חמשים שערי בינה. וז"ש "אין" מזל לישראל.

 
שבט ר"ת שלום ברכה טובה.

בשבטים חודש שבט הוא כנגד יוסף שהוא מדת היסוד הנקרא שלום, שממנו באה הברכה והטובה לעולם. ולכן חודש זה הוא מהשובבי"ם שבו מתקנים מידת היסוד. ואז זוכים לבשורות טובות ולכן שב"ט ר"ת שנבשר בשורות טובות.

שם ההויה בחודש שבט צירופו היו"ה מפסוק המר ימירנו והיה הוא והוא גי' החותך חיים לכל חי בדיוק להורות כי בחודש זה יש שפע לישראל בפרנסה טובה הנשפעת משם קדוש חת"ך, וסופו של הפסוק הוא "ותמורתו יהיה קודש", כי בחודש זה פודים התענית בכסף ע"י התשובה והצום והכל נהפך להיות קודש. ואמרו רבותינו – ישראל, אע"פ שחטא ישראל הוא, בן - תמיד ישאר בן לאביו, ולכן נאמר בעם ישראל "בנים אתם לה' אלהיכם" ופסוק "המר ימירנו והיה הוא" שהוא הצירוף של החודש, גי' "בנים אתם לה'" כי אע"פ שחטאתם, אם עשיתם תשובה ופדיון, בנים אתם לה' והוא מצפה לתשובה שלכם.

לכן צריך האדם לקרוא תהלים בכל יום ויום ולבקש רחמים מהי"ת שירחם עליו. התהלים ממתקים את הגבורות כמש"כ מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו, כל תהלתו - כל התהלים, ויש בזה סוד שמקור התהלים הוא מאה ארבעים ושבעה פרקים, [ורק אח"כ חילקו כמה פרקים לשנים ונהיה מאה חמשים פרקים], כמנין שנות יעקב אבינו, שיעקב ישב בין שני אהלים - אברהם שהוא חסד, ויצחק שהוא גבורה. ויעקב שהוא התפארת ישב באמצע ושילב ביניהם, ולכן התהלים כמנין שנותיו.

 
חודש שבט מזלו דלי

גם צריך האדם בחודש זה להתפלל על ילדיו, דלי אותיות ילד. שצריך להשקות ילדיו בדלי, וילמד אותם תורה ומצוות. כי בחודש שבט הוא ר"ה לאילן ומתחילים הפירות לחנוט, והפירות הם הילדים, השרשים הם האבות הקודמים, הגזע ההורים והפירות הדור העתיד הילדים שיפרחו באור התורה ובמצוות טובות, וכן דל"י ר"ת דור לדור ישבח שיעביר התורה לדורות אחריו.

גם טוב שיעשה אדם תענית דיבור, ומעלת תענית דיבור גדולה יותר מתענית.

 
מט"ו בשבט מתחילים ימי חסד ורחמים

ידוע שמחודש חשון מתחילים הימים להיות קצרים, שמורים על בחינת דין, ולכן גם הצירופים של ג' חדשים הללו מתחילין שלא כסדרן. אבל חודש שבט אינו כן, כי מחצי החודש שהוא ט"ו בשבט מתחילין ימי רחמים כידוע. ולכן חצי ראשון של הצירוף משם הוי"ה הק' הוא בהיפך היינו ה"י. חצי השני הוא כסדר היינו ו"ה. להורות כי אז מתחילין ימי הרצון והרחמים וישועה תהיה לנו ע"י משיח צדקנו שיבא בב"א. ולכך עשה זה הדבר באחד בשבט דוקא, כי אז הוא זה הצירוף שמאיר ובא לזה החודש יוצא מהפסוק (ויקרא כז, לג) ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קודש, ולהשאר כל ענפי הקדושה בהתוה"ק. והבן כל זה היטב.

וכתב הרב אמרי יוסף ספינקא כשהשם הוא ביושר מורה על החסד והרחמים, וכשהאותיות דנוקבין על הדכורין ה' קודם אל י', ה' קודם לאות ו' מורה על הדין, ועין בהקדמת התיקונים (י.). והנה בשבט עד ט"ו בו שולט חצי הצירוף ה"י, לכן הם ימי הדין, עין בזוהר שמות (יב.) וכו', ותראה פלא, כי הצירוף של תמוז הוא הוה"י יוצא מסופי תיבות: זה איננו שוה לי (אסתר ה, יג), וצירוף של טבת היה"ו יוצא מס"ת: לה' אתי ונרוממה שמו (תהלים לד, ד), הכל ה' על ו', ה' על י' המורה על הדין, והצירוף של אב הוי"ה יוצא מר"ת: הסכת ושמע ישראל היום (דברים כז, ט) הנה עד ט"ו שולט חצי הצירוף ה"ו מורה על הדין, ומט"ו באב עד סוף החודש שולט חצי הצירוף השני י"ה, מורה אל חסד ורחמים, וכן בשבט הצירוף היו"ה - עד ט"ו שולט ה"י מורה אל הדין, ומט"ו בשבט ואילך שולט ו"ה מורה אל חסד ורחמים.

והנה בית שמאי, שהם סוד הגבורות (עיי זוה"ק פרי פינחס, רמה.) ס"ל באחד שבט ראש השנה לאילן (ר"ה ב.) שאז מתחילין הגבורות, ובית הלל, סוד החסדים, ס"ל בט"ו בו, שאז מתחיל האותיות ו'ה', שמורה אל חסדים ורחמים, לכן הוא ראש השנה לאילן. אמרי יוסף (פר' דברים דף ח. יעו"ש)ץ